מרענן והזוי

ABIGAIL SCHMIDT 11/09/2013 605 צפיות 2 תגובות

אני עומדת לי על הראש
שם, בקצה הכביש.
הכביש לוהט מהחום,
אדי החום נפלטים.

אני עומדת על ראשי,
מרחוק, רואה אנשים,
אנשים, בכל מיני צבעים
ואליי הם, במהירות צועדים.

על מקלות הם עומדים,
קופצים על רגל אחת
ותוך כדי קפיצות ודילוגים,
מגופם ניתזים כתמים צבעוניים.

מוחי כבר חצי מבושל,
החום כבר בוער בתוכי
והם כבר נראים קרובים,
מאיימים להטביעני בכתמים.

הם כבר לידי ניצבים,
אני מסתכלת עליהם
ואין להם בכלל פנים,
כי הם, קרטיבים צבעוניים.

החום הזה גורם לתעתוע,
כולם נראים קצת אחרים,
גם אנשים יכולים להראות,
בדיוק, כמו קרטיבים קרים.


תגובות (2)

אביגיל יש מזגן בימינו!!!!

11/09/2013 12:28

גילית לי חחחחח

11/09/2013 12:39
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך