מרשמלו72
איך אהבתן?XDXDXDXD

stole my heart 13 פרק עצוב אבל חמוד

מרשמלו72 11/09/2013 849 צפיות 2 תגובות
איך אהבתן?XDXDXDXD

אז כמו שאמרתי אתמול ממשיכה מחר (היום) אולי אני יעשה טפילו וואן שוט אבל אין לי רעיון אם יש לכם סתם סיטואציה לוואן שוט תגיבו אז בלי חפירות מיותרות הינה הפרק….

נ'ק מבט של סקיילר
התעוררתי עם כאב ראש שלא הרפה ומצאתי את עצמי בתוך בית החולים עם גבס לא הבנתי מה קרה ראיתי את האחות נכנסת לי לתא "בוקר טוב סקיילר" אמרה עם חיוך חם "בוקר טוב" אמרתי עדיין מטושטשת היא בדקה משהו והלכה להודיע לבנים שהתעוררתי, ידעת או לפחות קיוויתי (עם הארי אוהב אותי באמת) שהארי דואג לי כדי להוריד את המצב הלחוץ רציתי להשתעשע קצת והחלטתי לעבוד על הארי שכאילו כיביכול עיבדתי את הזכרון.
הארי והבנים נכנסו הבנים חיבקו אותי והארי נישק אותי נשיקה בפה אהבתי את הנשיקה אבל הייתי חייבת להתנתק מהר בשביל המשחק "מי אתם?" אמרתי בעודי מתמתחת וראיתי הבעת פנים מודאגת ומפוחדת על פניו של הארי "מה זאת אומרת מי אנחנו?! אנחנו וואן דיירקשן אני הארי סטיילס חבריך היחידי ואלה לואי זאיין ליאם ונייל חברים טובים שלי ושלך" אמר וראיתי איך הוא נעשה מודאג יותר ויותר זה עשה לי טוב על הלב קמתי לקחת את הכדור נגד כאב ראש עם כוס מים שהרופאה השאירה לי ירדתי לאט ובעדינות מהמיטה ואז נפלתי על הריצפה הקרה הארי ישר קם לעזרתי ועזר לי לקום בעזרת ידיו הגדולות והחמימות "אני לא צריכה עזרה מאנשים שאני לא מכירה" אמרתי היה לי קשה להגיד את המילים הללו אבל לא הראתי זאת, שתיתי את הכדור וראיתי דמעה זולגת על פניו של הארי מיהרתי לחבק אותו "על תדאג הארי גם עם קיבלתי מכה בראש אני בחיים לא אשכח אותך זה היה רק שעשוע להעביר את הלחץ שלכם עכשיו אל תבכה זה שובר אותי עוד רגע ואני יתחיל לבכות" אמרתי ממשיכה למחות את דמעותיו של הארי וראיתי איך אבן נפלה לו מהלב "מפגרת" אמר הארי מחבק אותי חיבוק דוב ואז גם הבנים הצטרפו "הצילו….. נחנקת… הגבס…. אוווה" והם מיד התנתקו התישבתי במיטה ששכבתי עליה טרם עת ואמרתי " עכשיו משהו מוכן להסביר לי איך הגיעה לי ליד גבס ולמה יש לי כאב ראש וחתכים על ידי?" אמרתי לא מבינה ומיד הסביר לי את כל מה שהרופאה סיפרה לו לפני שנכנסו לתא שבו הייתי "עכשיו את מוכנה להסביר לי למה את כזאת רזה וקלה בצורה שאת לא אמורה להיות?" אמר מעט כועס אני יודען לאן הוא חותר לא רציתי להגיד לו שחוויתי בריונות בבית הספר והייתי די מרעיבה את עצמי אבל לא רציתי לשקר לו אז פשוט השפלתי את ראשו מסתכלת על רגלי בעוד שדמעות שוטפות את לחיי ועייני הכחולות הפכו לכחולות קודרות הוא מיהר לחבק אותי ולמחות את דמעותיי והרים את סנטרי עם אצבעו "היי את יכולה לספר לי" אמר בחיוך חם ואוהב "כשהייתי בחטיבה חוויתי בריונות כולם קראו לי מכוערת יתומה כי אמא שלי נהרגה בתאונת עסקים ואבא שלי נטש אותנו כשהייתי בת עשר כולם קראו לי שמנה כלבה בודדה אפילו אבא שלך עזב אותך כי הוא שונא אותך ןאני די הרעבתי את עצמי אף אחד לא ידע כי לא היה מי שידע היתה רק סבתא שלי ואחותי הקטנה לא חתכתי אף פעם הייתי חזקה אבל לאט לאט כל מה שהכנסתי לפה הקאתי אותו סבתא שלי הבחינה שכל פעם ריזיתי ולא רציתי לאכול אז היא הבינה הכל והיא עזרה לי להבריא אז פשוט קצת קשה לי לעלות במשקל" אמרתי את הכל בבת אחת מנסה להיפטר מלהגיד את זה הכי מהר שאני יכולה, הארי נישק אותי בשפתיים ואמר "למה לא סיפרת לי?" אמר לי "לא יודעת" השבתי לו בתמימות היתה שתיקה מביכה כולם עדיין בשוק ממה שסיפרתי "טוב אני רעבה" אמרתי שוברת את השתיקה "אווו את הולכת לאכול הרבה" הארי אמר ואני התחלתי לפחדד
#בננדוס#
אני הזמנתי חזה עוף בלחמניה כמו של המבורגר וכולם הזמינו המבורגרים….. כולם כבר סיימו לאכול ואני עוד לא סיימתי חצי, אחרי כמה ביסים מיגעים הגעתי לחצי ונאנחתי "הארי אני לא מסוגלת יותר אני מרגשי שאני בלון שמן" אמרתי "קודם כל את יפיפיה ודבר שני לא אכלת כלום!!" אמר לי "הארי באמת שאני לא מסוגלת עוד ביס אחד ואני מקיאה הכל אתה לא מבין זה נס שבכלל הצלחתי להכניס חצי?" אמרתי וידעתי שאני צודקת "טוב עדיף שהחצי ישאר בבטן שלך מאשר שתאכלי עוד ותקיאי הכל" אמר לי, שילמנו והיתקדמנו לכיוון האוטו הנסיעה עברה בשקט והארי פתאום פסק ואמר "סקיילר יש לי משהו לספר לך" הארי אמר לא מוריד עיניו מהכביש "מממ…" השבתי לו טיפה מודאגת "יש לנו עוד מעט סיבוב הופעות ו…." אמר ואני עצרתי אותו "אל תדאג נדבר בסקייפ בוואטצאפ" אמרתי לו בעידוד "האמת שחשבתי יותר בכיוון שאולי תבואי איתנו כל הבנות באות איתנו וגם את צריכה" אמר מנסה לשכנע אותי "אין מצב אני לא מסוגלת לעבור ממקום למקום ולנסוע שעות בוואן" אמרתי בלי לחשוב פעמיים "נו פליז…. בבקשה… נו תבואי" כל הבנים כולל הארי אמרו במקלה ועשו פאפי פייס "טוב נו אוחחחח אני שונאת אתכם" אמרתי וכהר הגענו לבית נכנסנו וכבר תהל ושירה קפצו עלי וחיבוק טוב ענקי ולא הצלחתי לנשום "בנים… הלפ… לא נושמת. … אוייר" הם לקחו אותן ונשמתי לרווחה התמקמנו בבית וכולם ציירו לי על הגבס


תגובות (2)

ברור שאהבנו!!!
תמשיכי!!!

11/09/2013 09:23

חחחח אומייגד זה כזה מושלם..!!! תמשיכיי פליז היוםם..!! :)

11/09/2013 09:25
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך