קרח
הוא הרגיש איך הקרח מפשיר
לאט לאט מטפטף ממקומו
משאיר כתם בהיר
אך גם הוא בסופו נמוג.
הוא לא הבין כיצד זה אפשרי
הוא לא ידע האם אלו לחשים
או אולי, רק אולי, זוהי בעצם
כוחה של אהבה, האהבה הזוהרת.
הקרח עצמו לאט לאט נסדק
הקור הפך לחום והדמעות זלגו לאט
זה נראה כאילו שום דבר כבר לא יתקן
אבל אולי זהו בעצם הלב האמיתי והשלם.
וכאשר הכל התנפץ לו בפנים
הוא הרגיש רעד עמוק בפנים
חושש תחילה, אך לבסוף נרגע
נותן לעצמו להרגיש סוף סוף את האהבה.
תגובות (3)
שיר מעולה!!!
ממש אהבתי, הכתיבה שלך כל כך גבוהה וזה כל כך מדהים!!
אני ממש אהבתי את הרעיון אני מאד אוהבת שירי אהבה ואני אפילו רוצה מאד לכתוב אחד,
כמו שלך שהוא טוב שהוא מראה צד טוב באהבה ולא את המפלה שאחרי.
ממש אהבתי :)
שיר מקסים♥
הוא משדר חמימות ויופי… ^-^
תודה רבה לכן, כתבתי את זה על מאלפוי. ^^