״זיכריני״

׳זיכריני׳

״כמו טיפש הדמעות זולגות,
כמו טיפש אני ממשיך לבכות,
כמו טיפש שאיבד הכל,
אותך אהבתי יותר מכל…
האהבה שלך מחזירה אותי לחיים.

איך שהלכנו יחד,
צועדים יד ביד,
עם חיוך נבוך על השפתיים,
מבט מאוהב בעיניים.
איך שרצו כילדים,
משחקים כתמימים,
נראינו כזוג אוהבים,
לוחמים של החיים.
פרח שזרתי בשערך,
׳זיכרני׳ זהו שמו,
לך הבטחתי לתת,
זר פרחים כמותו.

איך שחזרנו יחד,
רגלינו איטיות,
מנסים למשוך את הזמן,
להשאיר זיכרונות בעקבות.
מדרגה אחת ושנייה,
אל ביתך פנית פנייה,
אני את ידך אחזתי,
׳לא רוצה לעזוב׳ אמרתי.
ואת רק חייכת,
את הפרח לי החזרת,
שפתייך טומנות סודות,
על פרחים ושמות.

כאילו הזמן האט,
את ידך השבתי לגופך,
מגע אחרון של אצבעות, 
ניצוץ נסתר של דמעות,
פנים מיוסרות,
שתיקות של פרדות.

איך שצעדתי לבד,
מחפש אחר אותה היד,
שהייתה ועזבה,
והכל מבלי לומר מילה.
רצתי לבדי,
את לקחת חצי מלבי,
וכשעזבת ניתקת את נשמתי.

איך שהעליתי מחשבות,
על דרכים כאלו ואחרות,
לשוב לראות את פנייך,
להשחיל ידי בשערותיך,
לשזור לך זר פרחים,
׳זיכריני׳ לך הם שרים,
שתחזרי אל זרועותי,
שתשיבי אותי לחיים.

כמו טיפש הדמעות זולגות,
כמו טיפש אני ממשיך לבכות,
כמו טיפש שאיבד הכל,
אותך אהבתי יותר מכל,
האהבה שלך מחזירה אותי לחיים. ״