חלומות בהקפאה
זה כבר לא משנה עד כמה יש לך, ויש לך, ועוד יש לך. תמיד יהיה את ה"עוד"
זה לא ממש משנה אם אתה גר בתל-אביב, במרכז העניינים, כשבחורות סביבך, כשהכסף זמין,כשהעבודה נוחה,כשהבילוים מוצלחים, ושאר ירקות..
כי בסופו של יום סהרורי מלא "ריגושים" סביבך בעיר החטאים אתה חוזר לבית בין 4 קירות ושואל את עצמך "מה בעצם עשית היום" וכשאתה מנסה לפתח את הדו שיח הזה מול המראה יחד עם עצמך זה יכול להוביל להרבה כוונות. ניחום עצמי, סיפוק רגעי, שקר לבן, וזה לא נגמר..
אז ב-1 בלילה אחרי יום עבודה סוחף ומתיש אתה באמת מנסה להבין לאן פניך מאירות, והאם בכלל התקדמת עד כה, או שבכלל אתה נהנה מכל ההנאות הקטנות האלה שנעלמות אחרי כמה שעות סטלה טובות.
והאם בכלל חשבת על העתיד שלך לרגע מבין כל הבלאגן והאביזר שאתה חווה מדי לילה בעיר החטאים?!
יש לילות שהם אכן סיוט בעצם המחשבה שהרף שהצבת לעצמך נמצא במינוס, וחיי "הזהר" שיגעו אותך והפנו אותך לחיים אחרים שלא רצית..
התסביך הלילי הזה שלך כשאתה בלי סביבה שיכולה להסיח את דעתך, או לגרום לך לשכוח מ"אני האמיתי" שלך..
אתה כלוא בין ארבעה קירות, ארון, פינת מחשב, מיטה, וכמה תמונות פסיכו שגורמות לך צורך עז להרביץ לאותו צייר.
המחשבות צפות מבלי שארצה, גם אם אתעלם מהם הם יצוצו, וכל לילה הסיפור מתחיל מחדש ועל אותו התקן , "זה לא שאתה באמת כזה, אתה פשוט צריך למצוא את עצמך, אתה שאתה מכיר, אתה מסוגל ליותר" (מבטיח לעצמי שוב ושוב שאשנה גישה)
וכל לילה אני מוצא את עצמי בוחן את עצמי מחדש.
בתקווה שיום אחד עיר החטאים תאיר לי פנים.
תגובות (7)
מדהים, כול כך נכון! והצלחת להעביר את זה בצורה טובה. (למרות שהוא לא כתוב הכי טוב ויש קצת מקום לשיפור…)
יכולתי למצוא מילים מבריקות יותר, מתוחכם יותר, אבל זה לא הכיוון. ישר ולעניין כל עוד זה סיפור חיי נכון לתקופה זו.
זה לא מה שהתכוונתי אליו כשאמרתי שהוא לא כתוב טוב. התכוונתי לדברים כמו העובדה שחלק הסיפור כתוב בגוף שני והחלק האחר בגוף ראשון, או לכך שהפיסוק משובש וחלק מהמשפטים כתובים בצורה שגויה תחבירית, או לכך שחלק מהביטואים בהם השתמשת הוצאו מוץ להקשרם וכו'…
סגנון הכתיבה, הוא דרך אגב מצוין ולדעתי עשית שימוש במילים הנכונות, רק שהסיפור כתוב בצורה קצת משובשת.
יתכן..
מחכה לעוד סיפורים שלך…
למעשה זו הפעם הראשונה שהחלטתי "לפרוק" אני לא נוהג לכתוב, מלבד סטטוסטים "עוקצניים או מתוחכמים" בפייסבוק. יחסית לפעם ראשונה להגיש סיפור שמספר על התקופה הנוכחת זה די מחמיא. תודה..