התאהבתי… פרק 4

נקודת מבט מיילי:
עליתי מהר למעלה לחדרי, טמנתי את ראשי בכרית ופשט התחלתי לבכות, אוף אני פשוט מתגעגעת לאמא.. אני צריכה אותה,למה דווקא היום היא הזכירה לי אותה, דווקא שההזכרה שלה עוד שבוע,דווקא עכשיו?אני שונאת אותה!!
לאחר שעה וחצי של בכי על אמי, נזכרתי באושר איך הוא הגן עלי. הוא הראשון שענה לכריסטין ועוד בשבילי.. הוא כזה חמוד, ורק מחשבה זאת פרסה על פני חיוך גדול וטפשי… חבל שלא יהיה משהו בינינו, הוא בחיים לא יתעניין בי אף אחד אף פעם לא יתעניין בי, וגם אף פעם זה לא הזיז לי, אבל עכשיו יש לי תחושה שאני רוצה אותו קרוב עלי,אני לא מאמינה,אני,מיילי, מתאהבת….?
לקחתי את האיפון שלי לראות מה השעה,"מה כבר 3:30 בצהוריים?!" אמרתי בשוק, כשראיתי מה השעה, יאו איך הזמן טס… טוב יאללה זהו אני לא בוכה עוד, ובטח לא בגלל כריסטין!
הלכתי לחדר האמבטיה,הסתכלתי במראה ונראתי זוועה, העניים נפוחות ואדומות, כל האיפור נמרח לי על הפנים. שטפתי את הפנים בזריזות, נגבתי במגבת הלבנה הקטנה שלי,עשיתי קוקו וסדרתי את הפוני,יופי עכשיו אני נראית קצת יותר טוב. הלכתי לחדר ארונות והוצאתי משם מכנס טרניג ורוד, עם גופיה לבנה שחושפט מעט מהבטן שלי,ועל זה שמתי את הקפוצ'ון של הטרניג בצבע ורוד גם, וסגרתי אותי עד האמצע,גרבתי גרבי ספורט ורודות וירדתי למטה.
ראיתי למטה את מרתה,"הוי יקרתי, סוף סוף ירדת, בואי תאכלי, איך את מרגישה יותר טוב?" אמרה מרתה,"כן, אני מרגישה יותר טוב." עניתי בחיוך,והתיישבתי לאכול.
גמרתי לאכול והחלטתי לרדת למרטף, לרקוד,זה פשוט הדבר שהכי משחרר אותי ואני חייבת את זה עכשיו.
ירדתי למטה, הפעלתי את המזגן,והדלקתי שירים,של הריקוד שאני עובדת שליו עכשיו,של המחול המודרני,ופשוט התחלתי לרקוד התנתקתי מהכל, פשוט מהכל שחכתי מכרסטין,מאמא,מאושר מכולם הרגשתי שאני לבד ופשוט זרמתי עם הריקוד.. אחרי כעשר דקות השיר נגמר,התנשפתי מעאט ואז שמעתי מחיאות כפיים מהכניסה.מה? הפנתי מבטי וראיתי שם את אושר,מה?מה הוא עושה כאן?
"היי" אמרתי בהיסוס,"את רוקדת מושלם" הוא אמר מתעלם ממני, וחיוך גדול על פניו,
"מה..מה אתה עושה כאן?" אמרתי מגמגמת ומסמיקה שהוא ראה אותי רוקדת, "באתי לראות מה שלומך?חיפשתי אותך ולא ענית לי!" הוא אמר לי מודאג,אוו איזה נושי חח,"אה..כיביתי את הטלפון, אני בסדר" עניתי, "בטוחה?למה ברחת?למה בכית?על מה קרסטין בכלל התכוונה?" הציף אותי בשאלות, אוףףף שוב הוא הזכיר לי את אמא, ניסיתי להתאפק לא לבכות, עד שדמעה בוגדנית יצאה לי מהעין,הוא בא וחיבק אותי כך שאני בתוך זרועותיו הגדולות, "ששש הכל יהיה בסדר," הוא אמר,ואני פשוט התחלתי לבכות עוד יותר בחזה שלו, כשידי על פני, והוא מלטף לי את ראשי, אחרי עשר דקות של בכי הוא שבר את השתיקה, "את רוצה לספר לי מה קרה?" הוא שאל ברוך, הנהנתי,
"כלום פשוט…אמא שלי נפטרה…לפני עשר שנים ו… סתם פשוט היא כל הזמן יורדת עלי שאין לי אמא.." אמרתי בגמגום "אבל…" הוספתי "אבל, מה?" שאל "אבל בדרך כלל אני לא נפגעת,פשוט עוד שבוע ההזכרה,ונזכרתי בה…" אמרתי מנגבת את הדמעות שזלגו עתה, "כלבה" מלמל,"אל תבכי אני כאן,הכל יהיה טוב" הוסיף,תוך כידי שהוא מחזיק בפניי ומנגב לי את הדמעות,
"היום המנהל קרא לי הוא שמע שקיללתי את כריסטין אז הוא נתן לי ריתוק ולה אזהרה הדפוק הזה נתן לי חצוף!!" אמר עצבני,גיחכתי, "אתה לא יודע?כריסטין היא הבת של המנהל," אמרתי,"אה אז ככה עובד העולם המחורבן הזה, בפרוטקציות" אמר בפרצוף שעושה כאילו עכשיו קלט,"כן"השבתי,ופשוט בהינו אחד בשני הפנים שלנו היו במרחק קטן אחד מן השני,"אז את יודעת לרקוד?" שאל בגיחוך,
"כן, למה?" חייכתי, "רוצה לרקוד איתי?" שאל, "אתה יודע לרקוד?" שאלתי המומה, "כן אני רוקד כל מיני סוגי ריקוד ובעיקר סלוניים," אמר גאה, חייכתי "מה?" שאל "סתם" השבתי "אז את רוצה לרקוד איתי?" שאל שוב "מה נרקוד?" שאלתי, "סלסה, מכירה?" אמר "כן" השבתי, הלכתי לטיפ והעברתי למוזיקה מתאימה, הוא לקח לי את היד "מוכנה?" שאל, הנהנתי בחיוך, המוזיקה התחילה להתנגן ופשוט רקדנו, רקדתי כמו שבחיים שלי לא רקדתי הרגשתי משוחררת הרגשתי בטוחה,היינו מחוברים כאילו היינו גוף אחד, המוזיקה נגמרה, והיינו במצב שרגליי סביב מותניו וידין על בטני ושננו מתנשפים, ירדתי ממנו מבויישת וחייכתי, "תודה," אמרתי ונשקתי לו על הלחי, "על מה?" שאל. "על זה שגרמת לי להרגיש טוב יותר," עניתי מחוייכת, הוא חייך גם, "בוא" אמרתי "לאן?" שאל "למטרה שבשבילה באת היום להשלים את השיעורים בחשבון," עניתי כמובן מעליו,"אהה,שחכתי מזה לגמרי באתי בשביל לראות איך את מרגישה שחכתי מזה" חייך "אז אתה בא להשלים?" שאלתי "כן" אמר.
עלינו לקומת המטבח, ומרתה באה לכיווננו, "היי, מיילי את בטוחה שזה בסדר שאני הולכת?" שאלה "כן ברור,תהני" השבתי "תודה ביי נסיכה," אמרה ונשקה לי על הלחי "ביי" אמרתי והיא יצאה,
"לאן היא הולכת?"התערב אושר, "יש לה היום יום נישואים לה ולנהג שלי טום אז אמרתי להם שילכו לבלות," השבתי,"ומה איתך?מה את נשארת לבד?" שאל מודאג "כן כי אבא שלי בישיבת עסקים בטורונטו…" עניתי,מה אני באמת יעשה הרי אני מפחדת לישון לבד…. "אהה אני יכולה לבקש ממך טובה?" שאלתי "כן בטח, מה?" ענה "אהה אתה יכול לישון איתי פה אני מפחדת לישון לבד…" ביקשתי, "חח ברור,אין בעיה" גיחכתי "תודה,טוב אתה בא להשלים שיעורים?" שאלה, "כן" השבתי ועלינו לחדרה.