בשיעור ספורט

מספרת333 09/09/2013 4 תגובות

סיפור קצר על ילדה שמתעלמים ממנה בשיעורי ספורט.

בשיעור ספורט אני כמו אוויר, כנראה זה לא התחום שלי.
אני עומדת לאנשים מול הפרצוף וצועקת בשמם, מנופפת בידיים, והופ!
הכדור מתעופף מעליי, טס לעבר מי שמאחורי.
לא חשוב מה אנ יעושה, מתעלמים ממני כאילו שאני שקופה,
לא חשוב כמה אנסה,
נראה שאשאר הילדה שבספורט זה קבוע וחתום – בתעודה 85.
לפני שנה זה היה ככה, לפניי שנתיים, לפניי שלוש שנים, לפניי ארבע שנים…
הקטע הובן?
אבל להיות אוויר זו חתיכת התנסות,
הייתם מאמינים?
הרגשות כל כך מוזרים…
מצד אחד – יופי נחסכה ממני הרבה טרחה.
מצד שני – זה חשוב למעמד החברתי.
זה קצת מצחיק להיות אוויר, להיות שקוף,
גם אם רק ל- 45 דקות,
זה אחלה ניסיוםן לחיים.