כימיה מושלמת- עונה 2- פרק 5-

מנקודת המבט של אלינור-
יצאתי מהאולפנים לכיוון המכונית שלי. מזל שאני בחדר כושר, אני יכולה עכשיו לרוץ גם עם עקבים.
״..אם חברה שלי מגלה שזיינתי בלילה אני מת. מת! תדאג לזה״ שמעתי את עומרי, וקפאתי במקום. הסתכלתי עליובתדהמה. הוא התיישב באוטו וקלט אותי. הוא מיד יצא והתקדם אליי.
״תתרחק ממני״ אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון האוטו.
״אלינור!״ הוא צעק. המשכתי ללכת. אני ידעתי. ידעתי שהוא לא מלאך. הוא בדיוק מה שחשבתי- ערס שהצליח לו בפוקס בגלל שהוא נראה טוב. מניאק. סטוציונר. דביל. איך הוא מעז לבגוד בנעמה? איך?!
״תעצרי קיבינימט״ הוא אמר ותפס ביד שלי בחוזקה.
״עומרי תעזוב לי את היד״ אמרתי בשקט.
״תבטיחי לי שאת מקשיבה לי..״
״לא מבטיחה כלום לזבל כמוך!״
״אני לא זב.. בסדר, אני זבל. רק תקשיבי לי״ הוא אמר.
״איך אתה מעז..״
״נשבע לך אני לא זוכר כלום. הייתי מחוק לאללה..״
״זה לא סיבה, עומרי״ קטעתי אותו.
״אני יודע, אבל את מכירה אותי, את יודעת שלא הייתי עושה את זה״ הוא אמר.
״נעמה. נעמה מכירה אותי״ הוא תיקן את עצמו.
״אתה מתכוון לספר לה?״ שאלתי.
״אני לא יודע״ הוא אמר בשקט.
״אתה יכול לעזוב לי את היד עכשיו?״ אמרתי. הוא עזב. הסתכלתי לצדדים. המקום היה שומם. הסתכלתי עליו ונתתי לו סטירה.
״אתה בן זונה, ואם אתה לא מספר לנעמה עוד היום, אני אספר לה״ אמרתי והלכתי משם.
חזרתי הביתה. נעמה רשמה לי שהיא בהשקה של הסרט של תמרה, חברה שלנו. לא היה לי כוח לזוז, אז שלחתי לתמרה שאני גאה בה ובלה בלה בלה. הכל זיוף פה. איכס.
הדלקתי טלוויזיה. ראיתי אותי ואת עומרי שם, אז הרמתי את הווליום.
״… חדשה בכיכובם, אבל הפעם בשבילנו, האנשים שמעל גיל שמונה עשרה״ המגיש של התוכנית אמר בחיוך וקרץ.
״אני תמיד אוהבת לראות את הפנים של השניים האלה על המסך״ הבחורה שישבה לידו אמרה. מכירה אותה, חנפנית ברמות. ״שני היפיופים האלה גם יודעים להתלבש, גם יודעים לשחק וגם יודעים להתנשק. אני רק מחכה לראות את הסדרה המדוברת כבר״ היא אמרה בחיוך.
״כולנו״ המגיש הסכים איתה. פתאום שמעתי קולות של ציפורים. מישהו צלצל בדלת. אני תמיד פותחת, כי השומרים שבכניסה למגדל לא מכניסים אנשים בלי אישור, אז זה או מיליארדר שגר פה ליד וצריך סוכר, או נעמה ששכחה משהו. כיביתי את הטלוויזיה.
״שנייה״ אמרתי והתקדמתי אל הדלת. פתחתי את הדלת. עמד שם בחור. חתיך, אני לא אשקר.
״אהלן״ הוא אמר והסתכל עליי. אהלן? מה הוא עומרי?
״היי״ אמרתי. ״מחפש משהו?״ שאלתי.
״יותר בכיוון של מישהו. עומרי אבוקסיס כאן?״ הוא שאל. הייתי צריכה לנחש, חבר של עומרי.
״לא. אולי פעם אחת ביובל הוא אשכרה נמצא בבית שלו ולא מתנחל אצלי״ אמרתי, עדיין עצבנית על מקודם. הבחור חייך.
״אז הוא לא פה?״ הוא שאל. נדנדתי את ראשי מצד לצד לשלילה.
״וואלה, תודה. היה תענוג לפגוש אותך אלינור״ הוא אמר בחיוך והסתובב. הפלאפון שלי רטט. זאת הייתה נעמה.
׳בחור חתיך עוד מעט ידפוק בדלת. תכניסי אותו, מסבירה לך אחר כך׳. נאנחתי.
״היי, חכה״ אמרתי. הוא נעצר והסתכל עליי.
״אמרו לי שאני צריכה להכניס אותך״ אמרתי בחיוך. הוא חייך ונכנס לבפנים.

מנקודת המבט של עומרי-
אני ונעמה חזרנו מהאירוע של הסרט ההוא אליה הביתה. כל הערב חשבתי על איך להגיד לה. ביקשתי מאסי, חבר טוב, לעשות ביקור בית לאלינור ולדאוג שהיא לא תגיד כלום לנעמה. נשמור אותה בשקט, ואז נחשוב על איך לדבר עם נעמה, בלי למות אחר כך.
״אהלן״ אמרתי כשפתחתי את הדלת. הם ישבו שם על הספה, ודיברו. אשכרה ישבו ודיברו. אסי ישב ודיבר עם בחורה שעתיים. פעם ראשונה בחיים שלו שעברו יותר משלוש דקות שהוא דיבר עם בחורה לפני שהוא זיין אותה.
״מה אתה עומד ככה? בוא שב״ נעמה אמרה בחיוך והתיישבה בספה השנייה. התקדמתי אליה.
״בוזגלו אני יכול אותך דקה?״ שאלתי. נעמה הסתכלה עליי. נישקתי אותה.
״שנייה ואני חוזר״ אמרתי.
״דקה״ אסי אמר והלכנו לחדר של נעמה, לא צריך שהן ישמעו אותנו.
״איך הלך?״ שאלתי וגררתי כיסא.
״הלך.. וואלה, טוב. טוב מאוד אפילו״ הוא אמר.
״דיברת איתה על מה שביקשתי?״ אמרתי.
״כן. היא ממש אחלה, מה נהיית לי דאגן עכשיו?״ הוא שאל.
״תאמת, מפתיע אותי שאתה פה שעתיים ואתה עוד לא מכיר את המיטה שלה״ אמרתי בחיוך, משנה נושא. הוא חייך.
״מה זה החיוך הזה יא וואראדי?״ אמרתי. בחיים לא חייך ככה.
״אסור להיות שמח יא אללה איתך. אני יכול לחזור אליה?״ הוא שאל בחיוך ונעמד.
״בטח. תהנה לדבר איתה״ אמרתי ובעטתי אותו החוצה מהחדר. הכל הולך טוב. מאוד טוב. אני חושב.