לחיות עם מפורסם (1D) פרק 10

אחרי ששילמנו למוכרת על המראה ראיתי מדבקה שכתוב עליה וואן דיירקשן.
רצתי לאותה חנות וראיתי שיש שם מלא דברים של הבנים אז קניתי לי כמה מדבקות גדולות ועוד דברים קטנים שלהם.
"טוב אביגיל אני צריכה לסיים לעצב את החדר של זאין ובגלל שיש לך טעם טוב את באה איתי לבית ואת תעזרי לי" אמרתי כי ידעתי שהיא תיהיה שמחה מהרעיון שלי.
"ברור אני בשמחה יבוא זה בכל זאת החדר של זאין" היא אמרה והמשיכה לטייל איתי בחנויות.
"בת כמה את?" שאלתי את אביגיל כשהגענו למקדונלס לקנות גלידה.
"אני בת 13" ענתה לי ורצתה לראות את תגובתי.
"וואו את נראת לגיל 15" אמרתי לה וחייכתי.
"אני יודעת כולם אומרים לי את זה" היא אמרה וחייכה.
סיימנו את הקניות וחזרנו לבית.
"בנים חזרתי" צעקתי וניכנסתי לחדר של זאין.
"בסדר!" צעק נייל שהיה בדרו והיה עסוק בלבהות במדבקה שמעל מיטתו.
אני ואביגיל כמעט סיימנו לעצב את החדר כשזאין נכנס אליו.
"וואי אחותי מי זאת?" שאל זאין והצביע על אביגיל.
"זאת מעריצה שלך" אמרתי והמשכתי לעצב.
"הייי מעריצה" אמר זאין וחיכה כנראה לצעקה של אביגיל אבל היא לא צרכה היא רק ענתה לו:
"אחרי שאני יסיים לעצב לך את החדר אני מבטיחה לך שאני לא יספר לחברות הדיירקשניות שלי איפה אתה גר אלא רק אם אתה תביא לי:
-נשיקה.
-חתימה.
-משהו ששיך לך ונגעת בו.
-תמונה שלי ושלך.
-אנחנו נאכל פיצה ביחד.
-ואני יבוא אליכם פעם בשבוע."
"וואו איזה רשימה" אמר זאין וחייך.
"טוב אני יכול להביא לך הכל חוץ מדבר אחד שאני קצת ישנה זה: את יכולה לבוא אלינו כל יום אבל לא להביא חברות משוגעות ולא לצרוח אצלנו בבית" הוא הוסיף.