הערפד הצמחוני ובת-האנוש! סיפור ראשון שלי באתר פרק ראשון

-שנת 2013-
ביום בהיר אחד ערפד מוזר נולד.
-כעבור 2,000 שנים-
נקודת המבט נחום:
כותב ביומני:" בני-האדם לא יודעים על קיומנו.
אני ערפד שזכה לחיי נצח.
אני ערפד צמחוני.
בגלל שאני ערפד צמחוני אין לי מלא חברים יש לי רק חברי אמת וטוב שכך.
בגלל שאני צמחוני אני לא שותה דם.
אני שותה רק תחליפי דם שהמציאו 900 שנה לפני שנולדתי והמציאו אותו מעגבניות.
כמעט כולם קוראים לי ערפד מוזר בטירוף."
-בבוקר-
-היום התחילה שנה חדשה שנת 4013-
-סטופ-
רגע לא הצגתי את עצמי אני נחום הערפד הצמחוני המפורסם.
אני אוהב מאוד את הצבע ירוק.
אני אוהב עגבניות.
אני אוהב לשיר (אבל לדעתי אני זייפן).
אני מאוהב!!!!!!!!!
כן אני מאוהב וקוראים לה שולה יש לה אחות גדולה שקוראים לה דידי.
דידי היא חברת ילדות שלי.
דידי היא הערפדית הנקבה הצמחונית הראשונה מהבנות אבל מכולם השניה.
שולה היא בת-אנוש.
שולה היא טבעונית.
-חזרה לסיפור-
הלכתי לשולה. הגעתי ודפקתי בדלת.
נקודת מבט של דידי:
דפקו בדלת.
טוק, טוק, טוק!!!!!!!
ופתחתי אותה.
ושם עמד נחום.
אני:" היי נחום".
נחום:" היי דידי שולה פה".
אני:" כן".
אוף אם הוא רק ידע שאני מאוהבת בו מגיל 1,335 חשבתי לעצמי אבל שולה אוהבת אותו אני לא יהרוס לה בחיים היא לא רק אחותי אלה גם החברה הכי טובה שלי אוףףףףףףףףףף.
" דידי… דידי… דידי". נחום אמר לי והעיר אותי ממחשבתי.
אני:" מה………….. אה……………….. מה קרה"?
נחום:" אני יכול לדבר עם שולה או לא"?
"בטח… ברור…" עניתי וניסית לא להראות עצובה.
נחום:" מה קרה דידושל'ה"?
אני:" שום דבר, כנס שולה בחדר".
נחום:" אוקיי אבל קודם כל יש לי משהו לעשות"!
אני:" מה"? עניתי ותאמת פחדתי.
הוא:" אממממ… תראי זה ממש מביך אבל יש לי חבר טוב שביקש ממני להביא לך את המס' פלאפון שלו כי הוא דיי על מי אני עובד הוא ממש מאוהב בך והא רצה שתקבעו יום לדבר על זה קןראים לו רוי והוא בערך בגילך". הוא הביא לי פתק.
"נחום המס' הוא:" 450@#$%$#@#$%%%$#"? (סתם חירבשתי מס' פלאפון) שאלתי.
"כן, והוא ערפד" הוא ענה לי.
"ששש… אחותי כאן". אמרתי לו כדי שהיא לא תדע את האמת.
"צודקת טוב אני עולה עליה".
"סבבה".
נקודת מבט שולה:
"היי" נחום אמר לי.
"היי" עניתי לו.
"שול אנחנו צריכים לדבר". הוא אמר.
"לפני זה יש לי שאלה לא נמאס לך לקרוא שול".
"לא שול זה קיצור של שולה"!!! הוא קבע עובדה.
"סבבה אז פשוט דבר".
"אוקיי, אני ערפד". הוא אמר במהרה.
נקודת מבט נחום:
"אוקיי, אני ערפד". אמרתי לא הייתה לי בררה לא יכולתי להסתיר את זה ממנה.
"חחח נורא מצחיק חחח"! היא ענתה.
"זאת האמת אני ערפד וזה לא מצחיק"!!! צעקתי עליה.
"תקשיבי אני מצטער לא התכוונתי לצעוק". אמרתי במהירות.
"תתרחק ממני". היא אמרה.
דמעות התחילו לזלוג על לחיי.
"תקשיבי…"
"תעוף מפה" היא לא הקשיבה.
פשוט נישקתי אותה.
"אני מצטער". אמרתי.
ובאתי ללכת בדיוק שסובבתי את הידית היא אמרה:" חכה נחום".
הסתובבתי תאמת די מפוחד היא התגוננה מערפדים והיא פשוט נשקה אותי ואמרה:" אני אוהבת אותך". ופשוט שמחתי.
ואמרתי לה" גם אני אותך".
והיא אמרה:" נחום תקשיב בבקשה תשתה רק דם של חיות פשוט אם אתה צד בני-אדם אני אפחד כי אני בת-אדם".
ואז עניתי לה:" יש בעיה"!!!
"מה"??? היא אמרה.
"שאני שותה רק תחליפי דם אלה אם כן אין בררה".
נקודת מבט רוי:
קיבלתי טלפון.
"הלו" אמרתי.
"היי זו דידי" אמרו לי. יש פשוט שמחתי.
"רוצה להפגש בנקודת המפגש של הערפדים"? היא שאלה.
"זו הייתה שאלה? כי אם כן אז ברור". עניתי.
"יופי! אתה יכול להגיע עכשיו"? שאלה.
"ברור ביי". אמרתי.
"ביי" ענתה.
המשך יבוא…