sapir13
פרק קצר. מחר אני לא הייה באתר משש בערב, אז העדפתי להעלות עכשיו. (וחוץ מזה גמרתי במתח כזה אז זה סבבה..)

דקה לפני (8)

sapir13 08/09/2013 421 צפיות אין תגובות
פרק קצר. מחר אני לא הייה באתר משש בערב, אז העדפתי להעלות עכשיו. (וחוץ מזה גמרתי במתח כזה אז זה סבבה..)

"הי הי מה אתה חושב שאתה עושה?!" גבר בסרבל שחור עמד לפני המכונית שלו. הוא חסם את הכניסה לחנייה.
"מה אני עושה? אתה עיוור? אני מנסה להתניע את המכונית שלי!" קרא האיש בחוצפה. השניים החלו לריב בעוד בהמשך הטור, מהמכונית הרביעית מהסוף, יצא איש נמוך מעט בבגדים אפורים והחל לצעוד סביב השער.

השומר הראשון נפל בשקט, לא שם לב לצללית שמאחוריו. האיש נכנס והוציא עט ורוד קטן מכיסו. הוא לחץ על הכפתור וקרן לייזר קטנה חרכה את הפתח. הוא הרים את המכסה ונכנס פנימה.
"איכסס! זאת הפעם האחרונה שאני עושה משהו כזה! בטח שורצים פה מלא עכברושים חופשי…" כאילו כדי לאשר את דבריו הופיע עכבר לפניו וחילץ ממנו צרחה מפוחדת. הוא מיהר להשתתק וקילל את עצמו על חוסר אחריותו. "זה בסך הכל עכבר," מלמל לעצמו. "אני חייב להיפטר מהחולשה הזאת…"
האיש סיים לזחול והחל לצעוד בשקט, כשראשו כפוף כדי לא להיפגע מהתקרה.
"מעניין מה איתם עכשיו…"

*
המכונית נכנסה לתוך החניה, חונה בחלק מוצל ושקט. האיש יצא ממנה ועשה את דרכו אל השער, מהדק את אחיזתו במזוודה הכסופה.
המאבטח בדק אותו ואישר לו להיכנס, לא חושד בדבר. הוא צפה בו עד שנעלם מעבר לפינה.
האיש הגבוה נכנס לתוך אחת החנויות, פנה ישירות אל חדר ההלבשה, ונעל.
"קדימה קדימה…" התחיל למלמל בלחץ. הוא עלה מעט על המזוודה, שהייתה קשיחה להפליא, ושלח את ידיו אל פתח האוורור שבתקרה. הבורג שנעל אותו השתחרר והוא תפס אותו מהר, שמא יעשה ולו רעש קל.
תום נכנס בקפיצה אל תוך החלל, מאיר מאחוריו את דלת התא הנעולה וסוגר אחריו את הפתח.

*
"אני חושב שאני מקיא עוד שנייה…" נאור נעצר. הוא בדיוק עבר את פתח הביוב. אחרי שספר חמש צעדים הוא נקש על הקיר.
דבר לא קרה.
"אולי התבלבלתי…" הוא התחיל להילחץ מעט. לא היה לא מושג מה הוא צריך לעשות במצב כזה.
בדיוק כשהוא חשב שהתוכנית אבודה, הוא הרגיש שהוא עף ומתנגש בקצה הקיר בצד השני. הרחק מולו הופיעו פניו של דן, שכוסו במסכה שלבש.
"מה אתה-"
"עזוב! בוא רק נמשיך וזהו…" מלמל בכאב נאור וקם, מנער מעליו את האבק.
"למה פוצצת את הדלת?" שאל נאור כשעברו לצד השני וראו את שרידי הדלת שעוד היו על ציריה. "חשבתי שאתה אמרת ש'תפתח' אותה, לא תפוצץ."
"טוב… מסתבר שאני לא כזה טוב במנעולים מאז הפרישה… קצת הסתבכתי אז חשבתי שזה יהיה הכי עדיף." נאור ענה לו במשיכת כתפיים קלה והשניים נעו לעבר הכניסה.
טוב, יותר נכון אל דלת שהיה עליה שלט 'הכניסה אסורה'.

*
תום ידע שעוקבים אחריו, בגלל זה הוא הלך בדרך הארוכה ולא המתוכננת.
כאילו, בדרך המתוכננת השנייה, הארוכה.
המטרה שלו –התפקיד- זה שיתפסו אותו. שיובילו אותו אל 'הבוס', אל המפקדה, לאן שהו!
"שלום לך, תום וולסמן." נשמע קול אומר ואז חיוך הופיע.
התוכנית בפעולה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך