התאהבתי… פרק 2

נקודת מבט של אושר:
הגשתי לה את ידי ללחיצה כשהיא לחצה לי את היד הרגשתי משהו לא מסבר בפנים ביד שלי עברו זרמים היא ניתקה את ידה מידי והרגשתי שאני חייב שהיד שלה תשאר בידי חח זה נשמע מטומטם אבל לא רציתי שהיא תעזוב הרגשתי טוב. היא חייכה חיוך נבוך והסמיקה והפנתה מיד את מבטה אל הלוח ואני פשוט נשארתי לבהות בה, עד שהמורה קראה בשמי."אושר פעם שלישת שאני קוראת לך אתה לא שומע?" "אה?" קפצי ממקומי לא מבין "מכוון שאתה חדש תצתרך להשלים את החומר אז תבקש ממי שאתה רוצה שיעזור לך אוקיי?" אמרה המורה, הנהנתי,"יופי" השיבה וחייכה.
אחרי שעתיים ממש משעממות בחשבון שלא הבנתי מילה בגרוש הגיע הצלצול הגואל, באתי לצאת מן הכיתה פתאום נעמדה מולי ילדה מן הכיתה חמודה אבל נראת נחש ואני מריח אנשים כאלה מקילומטרים אבל אי אפשר לשפוט אדם עד שמכירים אותו לא?
"היי אני כרסטין," היא אמרה בחיוך פלרטטן "היי" השבתי בקרירות והפנתי מבטי לצד וראיתי את מיילי מסתכלת על מיילי וראיתי אותה מסתכל בפרצוף כזה של 'ידעתי שזה יקרה' לעבר כרסטין, וכרסטין הסתכלה עליה במבט של 'תעיפי את המבט הזה ממני וסתמי' מיילי גיחכה והנידה בראשה ופנתה ליצאה של הכיתה, כרסטין חייכה חיוך מנצח ובאה לומר משהו אבל היא נקטעה על ידי איזה בחור אחד שניגש אליי "היי אני תומר" אמר ולחץ לי את היד "היי" השבתי, הוא חיבק את כריסטין מהכתף ומשך אותו קרובה עליו והסתכל עליה במבט של 'מה רצית לעשות עכשיו' והיא רק חייכה ואז הוא הפנה מבטו אלי בפרצוף של 'היא הבחורה שלי תזהר!' מה יש לכולם מהמבטים היום הרגו אותי אנשים! גיחכתי ונתתי לו מבט של 'אני לא מעוניין תודה.' ויצאתי מהכיתה לעבר מיילי,לא ראיתי אותה בסביבה אז אלכתי לקפטריה הייתי רעב , אני יכול להשבע ששמעו את הקירקורי בטן שלי עד חדר מורים חח.
הגעתי לקפטריה, וכל הבנות שם התחילו לנמרח עלי ,פשוט חייכתי והתעלמתי . לקחתי את הארוחת הצהריים וכשבאץי לשבת הבחנתי במיילי יושבת שם בצד עם עוד שלושה ילדים בת ושני בנים, מי אלה?
"מיילי" קראתי היא הסתובבה והבחינה בי היא חייכה וסימנה לי לבוא לשבת איתה, שמחתי והלכתי לכיוונה. "היי," היא אמרה לי וישבתי לידה,ובצד השני ישב עוד בחור, "מאור תכיר זה אושר, אושר זה מאור" אמרה והפנתה אותי לילד שיישב לידה "ליהי ורון את אושר אתם כבר מכירים מהכיתה" אמרה מיילי וחייכה הם הנהנו וחייכו "אז אתם זוג?" שאלתי את רון וליהי, וכולם בשולחן התחילו לצחוק, "מה?" שאלתי לא מבין,"לא,סתם מוזר שאתה אומר את זה והם לא חברים,הם ידידים" אמרה מיילי "אהה" אמרתי מבין "ואתה?" שאלתי את מאור, "אני חבר של מיילי" הוא אמר ושם את ידו סביב קטיפה.
ואני הרגשתי שהלב שלי נפל לריצפה!!!