חיים ליליים-2 (הסיפור עם הבעיות הנפשיות שלי)
אני לא בטוחה אם אני יכולה לספר לחברי על המכתב ומה שכתוב בו. במצב כזה סבתא שלי לימדה אותי שצריך לספר את האמת, אבל לא את כולה. לספר כמה שאפשר, את מה שיפגע בהם פחות אבל ישאיר אותם מודעים. אני מניחה שזה מה שאעשה, למרות שיהיה קשה להסתיר את הכל אני מסתירה סודות כבר שנים. והמכתב הזה הוא רק הודעה שאני צריכה לשמור עליהם טוב יותר.
נייט מה קורה לך! הגיע הזמן, את חייבת להיות בוגרת עכשיו ולהתחיל לאמן את החבורה הזאת כי אם לא….
"נייט את בסדר?!" שאלה שוב אליס אבל הפעם נסערת ואולי די מבוהלת.
"תזמנו את כולם. עכשיו." אמרתי ויצאתי מהבית אל עבר היער.
היער היה אפל אבל הייתי צריכה זמן לחשבו ולמרות הסכנות רק שם יכולתי לחשוב כמו שצריך. טיפסתי על עץ עצום והתיישבתי על ענף.
יש שני דברים חשובים שאנחנו צריכים לעשות. דבר ראשון להתאמן, דבר שני לגלות מי האויב. למצוא אותו ולהרוס אותו. אני לא אגלה להם בדיוק לפרטי פרטים למה גם בגלל שאני לא יודעת הכל וגם בגלל שזה רק יערער אותם מבחינה פיזית ונפשית.
התחלתי לחזור אל הבית וראיתי שכולם כבר שם.
וולאד כמו תמיד עמד לו בשקט ובחן את כולם, שון כעס שהוא צריך להיות פה במקום להינות אבל היה נלהב מעט כי חשב שיצא לאנשהו (אם רק היה יודע…), קייל רק עמד וחיכה שנאמר משהו, צ'ייס היה מעוצבן, מון ואליס היו מעט נלהבות, אמבר ניסתה להבין את המצב ומיקה הצטרפה אליה, ואביה התחילה לרוץ לכיווני.
אני לעומתם הייתי שבר כלי אבל לא הראתי להם את זה, לא היה דבר מלהיב במצב שלנו ועכשיו, לצערי, אצטרך להסביר להם את זה.
כשאביה ראתה אותי היא הורידה את החיוך מפניה. התקרבתי אליהם והיא נסוגה אחורה.
"היי" אמרתי והסתכלתי אליהם. "אנחנו צריכים לדבר. תיכנסו" אמרתי ונכנסתי וכולם אחרי.
"קיבלתי מכתב ואני חייבת לומר שמצבנו לא טוב" בשלב הזה כולם כבר הקשיבו לי והתחילו להיראות קצת מודאגים "מלחמה עומדת לבוא ואנחנו צריכים להיות מוכנים. ממחר אנחנו מתחילים להתאמן ואני לא אקבל שום תירוצים! החיים שלכם ושל כל היקרים לכם תלויים באיך שתתאמנו אז אני מצפה שתהיו פה מחר בשש בבוקר. עכשיו אתם יכולים לחזור למה שעשיתם לפני זה" סיימתי לדבר והבטתי בפניהם ההמומות. אם לא הייתי זאת שצריכה לצערה להביא אותם אל הקרב בגלל איומים אישיים הייתי נופלת עכשיו על המיטה שלי ופשוט בוהה בקיר מהאימה.
"מה זאת אומרת? מה בדיוק קורה?" שאלה אביה.
"טוב…יש אדם או לא אדם שאם מתנגד, מה שאנחנו נעשה, לדברים שהוא רוצה לעשות לנו כי הוא חושב שאנחנו יצורים איומים יצא למלחמה איתנו ואם כל היקרים לנו ויהרוס את כל מה שאנחנו אוהבים. איך זה נשמע לכם?" אמרתי והפניתי את מבטי לרצפה כדי לא להביט להם בפנים.
תגובות (4)
אליסה!! >< ,
אופסי פאקינד דו :(
אופסי דופסי
זה הרגל מגונה!
העלת :) ^^.
העלתי ^^