סליחה :((

לקראת יום הכיפורים, רציתי לבקש סליחה. סליחה מעצמי.
סליחה על כל הפעמים שוויתרתי, החלטתי שאני לא יכולה.
סליחה על כל הפעמים שאפילו לא ניסיתי להצליח.
סליחה על כל הפעמים שחשבתי שאני לא שווה כלום, כי עכשיו אני מבינה מה אני שווה.
סליחה שהייתי נשברת, בוכה כל הזמן. סליחה שבמקום להתמודד, העדפתי לברוח מהצרות שלי.
סליחה שלא חשבתי על עצמי, וקודם חשבתי מה אחרים יאמרו.
סליחה על שהייתי מאמינה לאחרים יותר מאשר לעצמי, וסליחה שהייתי מקשיבה להם ולא הייתה לי דעה משלי. וזה היה סתם, כי חשבתי שככה צריך לחיות וככה צריך לעשות.
סליחה על שאני כותבת את זה עכשיו בדמעות, מאשר להיות חזקה ולדעת שמכאן אני מתחילה התחלה חדשה.
ואני יודעת שבעתיד, אני אשאר חזקה.ובגלל זה, אני מבקשת סליחה ועוברת הלאה. פותחת דף חדש.
אז פשוט, סליחה.