נשלחת לשם… פרק 4- ממהרת

ראיתי 5 נערים מוכרים מאודהיה לידם שומר וילדים באו לבקש חתימות
"רגע זה וואן דיירקשיין?" שאלה דנה את שירה
"כן" שירה ענתה לה
"מי זה וואן דיירקשיין?" שאלתי את שירה
"להקת בנים, אחותי מעריצה שלהם" היא אמרה "אני חייבת לקחת חתימה בואי איתי" היא אמרה והסכמתי מה אכפת לי, ניגשנו אליהם ועמדתי ליד שירה משפילה פני מזיזה את הרגליים שלי ומתבוננת בנעליים שלי…
הרמתי את מבטי, והחבר להקה הראשון שתפס את עיני הוא ליאם הוא חייך אליי ואני אליו, שאר הבנות הגיעו וקראו לנו, נזכרתי שזה אותו הנער שישב לידי במטוס.
הסתכלתי עליו ומשכו אותי משם
"את מאחרת" אמרה לי שירה ודחפה אותי אחורה ונפלתי על ליאם
"אני מצטערת יש לי חברות מפגרות" אמרתי לו וחייכתי ראיתי שהשרוול של החולצה שלי עלה, הורדתי מהר את השרוול ורצתי משם
"הוא ראה" חשבתי לעצמי "הוא ראה את החתכים" אמרתי לעצמי "הוא חושב שאני איזה מפגרת שחותכת ונופלת על בנים" אמרתי לעצמי
"בואי מהר" אמרה לי זוהר וזירזה אותי
לבשתי שורט ג'ינס, גופיה וג'קט עדין ארוך בצבע תכלת, נעלי נייק גבוהות, ועשיתי גולגול.
"נראית כמו מיליון דולר!" אמרה לי דנה
"עם את אומרת!" אמרתי ועשיתי פרצוץ ציני וכולן צחקו
השעה הייתה 11:27 ויצאנו החוצא
ראיתי את ליאם ומיהרתי להעלם מעינו
"מה קרה?" שאלה אותי זוהר
"סתם לא רוצה לאחר" אמרתי נראלי לי שהתאהבתי בליאם, אבל עם זה כמו שהתאהבתי ברוי אני לא רוצה את זה…