החיים לא משהו – פרק 22+21

יצאתי מהבכה בשביל לנשום קצת מכל המים שבלעתי, התיישבתי על אחת מהמיטות השזוף, שמתי משקי שמש, מישהו התיישב במיתת שזוף שלידי..אך לא? מייקל.
אני: "עא?" אמרתי והורדתי את משקפי השמש
מייקל: "אני אוהב אותך" עוד פעם?
אני: "זה לא יקרה ביננו.."
מייקל: "למה?"
אני: "למה?" חזרתי אחריו
מייקל: "לא ידעתי שזאת היא"
אני: "זה עדיין נחשב בגידה"
מייקל: "סליחה"
אני: "זה לא יעזור, גם אם אני יהיה איתך זה יהיה מזויף.." השארתי אותו בלי מילים, אני חייבת לגרום לו להפסיק לאהוב אותי…
אני: "בוא לברכה" אמרתי
הוא קם מהמיתת שזוף ומשך אותי לברכה עם חיוך…

נטע ומאי נשארו לישון אצלי כי היה כבר מאוחר, הבנים הלכו. נתתי לכול אחת פיג'מה. נכנסנו להיתקלח (כל אחת לבד).
התיישבנו על המיטה שלי.
אני:"אז מה יש לכן לספר?"
מאי:"כלום…את יודעת רווקות"
נטע:"רווקות!!!!!!!" צרחה
אני:"הרגת לי את האוזן" אמרתי וצחקתי…
מאי: "מה איתך? על מה את ומייקל דיברתם?" היא שאלה אותי
אני:"את יודעת….הוא אמר שהוא מצתער ושהוא אוהב אותי ואני אמרתי לו שאין מצב שנחזור.."
מאי:"את אוהבת אותו?"
אני:"פחות מפעם.."
נטע:"אהה"
מאי: "יוווא שלא התקעו אותי מחר בעבודה בהסטוריה!" סוף סוף הן שינו נושא!
נטע: "יווא נכון!!"
אני: "תכלאס"
________________________________
התעוררתי מהשעון המעורר, המעצבן הזה, זרקתי על נטע כרית, היא צרחה "דיי!!!!!!!!!" סתמתי לה מהר את הפה ועשיתי סימן של שקט עם היד, שלא תעיר את מאי, היא שתקה.
אני: "כאני אומרת 3 זורקים עליה כריות"
נטע: "הולך" לקחנו כריות ובובות כמה שיותר כל אחת.
אני: "1"
אני: "2"
אני: "3!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צרחתי וזרקנו עליה את כול הכריות והבובות…
מאי: "אני יהרוג אותכן!!!!!!!!!!!!!" היא צרחה
אני: "יאללה בצפר" אמרתי כשאני הולכת לארון.
"את את זה" אמרתי ונתתי לנטע חולצת בצפר בצבע תכלת, "זה לך" אמרתי ונתתי למאי חולצת בצפר ורודה, "וזה לי" אמרתי והוצאתי חולצת בצפר ורודה ושמתי על השולחן. "עכשיו טיצים" זרקתי על כל אחת טייץ שחור, התלבשנו, בושם, איפור, דאודורנט.
נטע: "יש לך מספיק תיקים?" שאלה אותי
אני: "כע"
שמתי על המיטה שלי 3 תיקים, זרקתי לכל תיק 2 מחברות, אחת שורות אחת מתמטיקה, עפרון ועט.
אני: "יאללה אנחנו מוכנות" אמרתי
מאי: "תמונה לאינסטגרם!!"
הצתלמנו והעלינו לאינסטגרם 'בצפר עם היפות' הלייקים התחילו לעלות עם תגובות כמו 'בהצלחה יפות', 'מקווה שתישרדו', 'הכי יפות'…
הגענו לבצפר בצלצול, מתאים לנו..
המורה להיסטוריה נכנסה לכיתה
מורה: "טוב בטח אתם רוצים לשמוע את הזוגות לעבודה" אמרה והמשיכה…

פרק 22:
המורה להיסטוריה נכנסה לכיתה
מורה: "טוב בטח אתם רוצים לשמוע את הזוגות לעבודה" אמרה והמשיכה…"מיכל עם מייקל", "ניל עם דניאל" "איתי עם מאי" "דילן עם עדי" "נטע עם שרון"….
שמחתי שאני עם דניאל, שלא תקעו אותי עם משהו אחר…אבל מייקל ומיכל ביחד?!?! אוף!!!

-הפסקה-
דניאל: "את יכולה להיפגש היום?"
אני: "כע ב4 תיהיה אצלי" אמרתי בחיוך
דניאל: "הולך" אמר

-סוך היום-
חזרתי הביתה, למדתי למבחן במדעים, כמה זמן לא למדתי למבחן?!?! החלטתי להשקיע יותר בלימודים, זאת שנה של בגריות…

שמעתי צלצול בדלת, ירדתי לפתוח.
אני: "היי" אמרתי לדניאל
דניאל: "היי יפה" אמר אם החיוך המושלם שלו
אני: "בוא" אמרתי ועליתי לחדר שלי כשדניאל אחרי…
התחלנו לעשות את העבודה…איזה שיעמום!
אני: "איזה משעמם.." אמרתי
דניאל: "מה ציפית, זה היסטוריה.." צחקתי
אני: "תכלאס.."
כל מילה שניה שלו צחקתי, לא הפסקתי לצחוק…
עתקנו כמאת את כל הספר למצגת… המורה לא שמה לב עם אנחנו מעתיקים מהספר, מורה סתומה…
התיישבתי על המיטה שלי, דניאל היה על המחשב…
אני: "כיף לי איתך" אמרתי
דניאל: "תאמיני לי, לי יותר כיף" אמר והתיישב לידי..
אני: "למה?" שאלתי לא מבינה…
דניאל: "כי אני אוהב אותך" אמר

נקודת המבט של דניאל:
אני: "כי אני אוהב אותך" אמרתי בביטחון, היא לא אמרה כלום, היא הורידה את הראש, על החיים ועל המוות… הרמתי לה את הראש, והצמדתי את השפתיים שלי לשלה, התנשקנו…. נשיקה עדינה, כמה התגעגעתי אליה?!?! היא תמיד הייתה בראש שלי, היא משהו מיוחד…
היא לא התנתקה מהנשיקה, היא רוצה אותי, היא לא התנגדה….
התנתקתי בעדינות מהנשיקה…
אני: "סליחה" אמרתי והורדתי את הראש

נקודת המבט של ניל:
הוא ישכיח לי את מייקל, אני אוהב אותו, אם אני יהיה איתו הוא ישכיח לי את מייקל, אני רוצה להיות איתו אבל אני אוהבת את מייקל, רגע איך אני יכולה לאהוב 2 אנשים באותו זמן?
הרמתי לו את הראש ונישקתי אותו קלות, אני אוהבת אותו, כן, אני אוהבת אותו!