נשלחת לשם… פרק 3 סוף סוף

"לא, לא זה לא נכון!" צעקתי
"אני מצטערת" אמרה דנה והשפילה פניה
"מה את מצטערת, עד שנהיה בסדר הם עוד פעם יורדים עליי? למה עשית את זה?!" צעקתי לה…
" אני חשבתי שזה יהיה חמוד כזה… בפריז משתעשעות" היא אמרה בקול עצוב
"אני נראית לך משתעשעת?" אמרתי לה
"לא… אבל" היא אמרה ואני יצאתי מהחדר בכעס
אוף עד שלא קיללו אותי, עד שהסתדרתי קצת
"מיקה!!" שמעתי צעקה מאחורי
הסתכלתי אחורה וראיתי את זוהר רצה אליי
"מה?" עצרתי ושאלתי אותה
"מתקשרים אלייך" היא אמרה והביאה לי את הטלפון
זה היה מספר שלא היה באנשי קשר עניתי
"הלו? הגעתי למיקאלה?" אמרו
"כן" אמרתי
"שלום מיקאלה אני מנהל של הנהלת העיצוב בגדים למפורסמים בפריז, את בפריז?" הוא שאל
"כן" אמרתי
"אז מחר תבואי ל- *&^%&^ ושם ניפגש תיקחי מונית זה הכי נוח" הוא אמר
"טוב באיזה שעה?" שאלתי
"ב- 12:00 תיהי שם" הוא אמר וניתק
"על תלכי מפה, היא לא עשתה בכוונה" זוהר אמרה וחיבקה אותי
"אני לא רוצה לחתוך" אמרתי והתחלתי קצת לבכות
"את לא על תדאגי!" היא אמרה
"אתן באות איתי מחר!" אמרתי לה והיא הנהנה
חייכתי וחזרנו לחדר "סלחת לי?" דנה שאלה והנהנתי היא קפצה עליי וחיבקה אותי הסתכלתי עליה, לקחתי לה את הטלפון והתחלתי לרשום בתגובות:
"מה קרה? אז עשיתי בפרצוף! אז אני נהנת פה בפריז! כשאני מגשימה חלום שלי! נהנת פה עם החברות הכי טובות, שתומכות ועוזרות!" רשמתי בתגובות וכולם השתתקו
השעה הייתה מאוחרת והלכתי לישון, הסתכלתי על המראה והתהפכתי לא רציתי לראות את עצמי
נרדמתי
*בוקר*
השעה הייתה 9:00 והלכנו לחדר האוכל המלון לאכול קצת
ראיתי 5 נערים מוכרים מאודהיה לידם שומר וילדים באו לבקש חתימות
"רגע זה וואן דיירקשיין?" שאלה דנה את שירה
"כן" שירה ענתה לה
"מי זה וואן דיירקשיין?" שאלתי את שירה
"להקת בנים, אחותי מעריצה שלהם" היא אמרה "אני חייבת לקחת חתימה בואי איתי" היא אמרה והסכמתי מה אכפת לי, ניגשנו אליהם ועמדתי ליד שירה משפילה פני מזיזה את הרגליים שלי ומתבוננת בנעליים שלי…