השכן שלי הוא החבר שלי ?! – פרק 9

" שני ! אני חוזרת על זה בפעם השלישית ! מה את ונייל עשיתם ?! "
" תני לה להירגע .. גם היא לא הייתה מוכנה .. "
" לא ! אתה אל תגיד לי מה לעשות או מה להגיד ! ואם הוא היה אונס אותה ?! "
ראשי היה צמוד לקיר וכך גם מרפקי, ולא רציתי לענות על אף שאלה, רציתי להיות שקוע עמוק במיטתי, לשכוח מכל מה שקרה .
" שני, תעלי לחדר שלך, אני ואמא שלך נדבר פה על כמה דברים ו – "
אמא שלי סיימה את דבריו " ועדיין לא סיימנו איתך, לילה טוב "
התנתקתי מהקיר והחטפתי להם מבט מהיר, ואז רצתי לחדרי בכל הכוח שעוד נותר לי .
תוך כדי הריצה, הדמעות עלו בעיניי, והייבבות החלו רק בחדרי, כשנפלתי על המיטה והדמעות החלו לזלוג .
התמונות חזרו בראשי כמו פלשבאק מהיר : נייל שחייך אליי, ואחר כך נישק אותי, ואז את צעקתה של אמי, ואת מבטו המבוהל של נייל .
טלטלתי את ראשי כדי להתנתק מהמחשבות הללו, אבל הן עדיין הטרידו אותי, עצמתי את עיניי, אבל עדיין לא הצלחתי לישון, צעקותיהם של הורי גברו מהקומה למטה והדמעות רק התחזקו .
שמעתי את רטט הנייד שלי, וניחשתי שקיבלתי הודעה .
גררתי את עצמי מהמיטה אל שולחן הכתיבה, שם נטען האייפון שלי, וראיתי שבאמת קיבלתי הודעה, מנייל .
" אני כל כך מצטער .. לא רציתי שזה מה שיקרה, מקווה שתסלחי ושתזכרי עד כמה אני אוהב אותך, – נ "
רציתי כל כך לזרוק את הטלפון בעצבים, אבל במקום זה לקחתי נייר שהיה על ידי, וקרעתי אותו לחתיכות קטנטנות . הוא אשם, באשמתו ההורים שלי כועסים עליי, ובאשמתו גם היחסים שלי עם –
אריק ! אוי אלוהים ! שכחתי ממנו !
הדמעות שלי המשיכו לזלוג להן, כי ידעתי שגם ההבטחה שלי לאריק לא התקיימה, וגם ההורים שלי כועסים עליי, הייתי כל כך מאוכזבת .
נשכבתי על המיטה, במטרה לנסות להירדם שוב, והפעם – זה הצליח לי .

התעוררתי כמו בכל יום, ללא שום דאגות, ובלי שום חשק לקום .
עד שראיתי את אמא שלי מחפשת משהו בחדר, וכל מה שקרה אתמול חזר אליי . וכאילו ידעה שהתעוררתי בזה הרגע, הסתובבה אליי ונעצה בי מבט רגוע, וחייכה מעט .
התכרבלתי במיטתי כדי לנסות לחזור לישון, אבל לא הצלחתי .
" החבר שלך התקשר, הוא אמר שיהיה כאן בעוד עשר דקות " שמעתי אותה אומרת .
אבל כשהיא אמרה חבר, למי היא התכוונה בדיוק ?
" מי זה בדיוק ? " שאלתי מבולבלת .
" אריק ? את חושבת שאני לא יודעת הכל הא ? "
מצמצתי המומה והיא גלגלה עיניים " אני לא חושבת שאת רוצה שהוא יראה אותך בפיג'מה, קדימה ישנונית קומי ! " .
לא שקמתי, אלה קפצתי מהמיטה, ורצתי להתארגן, ובדיוק 10 דקות אחר כך, נשמע צלצול הפעמון בדלת . " את יכולה לפתוח ?! אני עוד לא מוכנה ! " צעקתי לאמא, אבל זה היה ברור שהיא תפתח, כך או כך . שמעתי את קולו הרך של אריק ואז את צעדיו עולים במדרגות, ובדיוק כשיצאתי מהחדר שלי, התנגשתי בו .
הסמקתי במבוכה " אוי, אני ממש מצטערת .. "
" לא לא זאת לא הייתה אשמתך .. " הוא חייך אליי חיוך רחב ואני הנהנתי ונסוגתי ממנו " נכון, אתה צודק " . כשעברתי לבחון אותו במהירות, ראיתי שהוא מחזיק באחת מידיו, זר פרחים, ובשנייה – דובי ענק . " ולשם מה כל זה ? "
" אולי לא שמעת על זה, אבל באתי להביא את זה לחברה שלי, שהבריזה לי אתמול לדייט, אבל אני אנסה לסלוח לה, תכולי לקרוא לה ? "
השפלתי מבט והרגשתי איך הדמעות של אתמול עולות בגרוני, ואז לעיניי .
התקרבתי אליו וחיבקתי אותו בחוזקה, ונתתי לדמעות שלי לזלוג, ומלמלתי ללא הפסקה " אני כל כך מצטערת אריק " . הוא הניח את דבריו על הרצפה וחיבק אותי בחזרה " זה בסדר " שמעתי אותו לוחש לי " תפסיקי לבכות " .
הנדתי בראשי כמו ילדה קטנה . " באמת, אני סולח לך " הוא הרים את ראשי אליו, " אני אוהב אותך שני, אם אני לא אסלח לך אני לא אסלח לעצמי " .
הנהנתי הנהון קטן ומחיתי מעיניי כמה דמעות, ונתתי לדמעות האחרונות להתייבש על לחיי .
" אני רק רוצה לדעת דבר אחד, כשנייל היה אצלך, אתם .. התנשקתם ? "