דיג'ימון גרסת 2013 ~8~ ^_^

ידעתי שהמחנה הולך להיות רעיון גרוע .
"זה טוב בשבילך להכיר אנשים חדשים " אמרה אימי יום לפני שיצאתי לשם
"מה רע בחברים שלי ?" שאלתי למרות שידעתי את התשובה אמא שלי שנאה את האנשים שאני מסתובב איתם .
"הם דוגמה רעה בשבילך " אמרה בפשטות .היא הייתה מותשת אחרי יום העבודה וראיתי שלא היה לה כוח להתווכח בטח שלא על הנושא הזה .לא שוב .
"אני חושב שאני מספיק גדול בשביל לא לקחת דוגמה מגורמים שליליים " אמרתי
"אתה הולך יובל וזה סופי ! " .
התעוררתי למשמע שאגע .אור הזה .הוא רדף אחרי הדיג'ימון המוזר של דיימון .דיג'ימונים ? …
נכון איך שהוא הגענו מהמחנה לארץ הדיגימונים אפילו ממירומון לא הבין מה קרה ואיך הגענו לכאן .
ממירומון הוא קוף קטן וחמיו בצבע סגול והוא כל הזמן מתפס לי על הראש
"תשמע אני לא יודע מה עובר עליך אבל רד ממני " אמרתי לו לאחר שהתאפסתי .שמעתי את כולם אמרים שהם רעבים ואז הרגשתי את זה .
"וואו אני רעב " מלמלתי .איש לא שמע מלבד ממירומון .
"גם אני … רוצה בננה ?" הוא שעל והביט בי מלמעלה .
"רד לי מהראש " צעקתי .ממירומון קיפץ בקלילות על האדמה וכשהרמתי את מבטי והבנתי שכולם מביטים בי .תודה לאל שאני שחור ולא רואים אלי שאני מסמיק כי עם היו רואים את הסומק שהיה על לחיי באותה שנייה זה בוודאות היה גורם לי להסמיק על יותר .
"הכל בסדר ?" שאלה תהל .
"כן …אני פשוט קצת רעב " ניסיתי להתחמק מזה באלגנטיות כמו אמא ….
"כולנו רעבים בואו המקום עם האוכל לא רחוק " אמר דיימון .
התחלנו ללכת כולם התחלקו לזוגות או לשלישיות אני נשארתי עם ממירומון .
"יובל למה אתה עצוב ?" שאל אותי ממירומון .איך הוא ידע ?
"אני … אני לא עצוב אני פשוט מתגעגע לבית .לחברים שלי …" אמרתי
"תספר לי על הבית שלך …בבקשה " הוא אמר בתמימות .לא יכולתי לסרב לו .
"בסדר … בבית הייתי גר עם אבא ואמא שלי שניהם לא היו בבי רוב היום ו… טוב כשהלחתי לחפש חברה נתקלתי באנשים שלהם אני קורא חברים שלי …" עצרתי לרגע .
"הם אנשים טובים ?" שאל ממירומון .
"לא הם לא בגלל זה אמא שלי שלחה אותי לכאן היא … היא רוצה שאני יכיר חברים חדשים שהיא אנשים טובים " אמרתי ואז קלטתי עד כמה זה נכון .
"כמו האנשים שכאן ?" הוא שאל שוב בתמימות .
"יכול להיות שכן " הבטתי על חבריי וחייכתי ידעתי שהם הולכים להיות חשובים לי בעתיד הלא כל כך רחוק .