אהבה מיוחדת – פרק 63 :

נשמע פיצוץ ענק , הנהג לא שם לב והתנגש בשירן ואוהד .
שירן ואוהד עפו במרחק של 5 מטר בערך .
תוך שניות ספורות התגודדו אנשים סביבם .
דניאל וליאן רצו במהירות , הם קיוו ששום דבר לא קרה .שהכל בסדר.
דניאל :" שירן ? שירני ? אוהד? בבקשה תקומו !"
ליאן ודניאל התחילו לבכות .
דניאל קם והתחיל להרביץ לנהג ,ליאן ועוד כמה אנשים הפרידו את הקטטה והזמינו אמבולנס .
דניאל עזר לאמבולנס לעלות את שירן , הוא ראה פתק מנצנץ מתוך כף ידה ופתח אותו .
"אהוב שלי , אני יודעת שאתה בסערת רגשות ,אבל אני מקווה שתבין . אל תדאג הכל יהיה בסדר בסוף , תמיד תזכור שתמיד בסוף יש איזו שהיא תקווה! שלא תעז להזיק לעצמך ,אני חייה רק בשבילך ! תהייה חזק בשבילי! אני מצטערת שלא אוכל לחגוג לך את היום הולדת שיהיה בעוד שבוע וחצי , אבל אני יפצה אותך. אני אוהבת הכי בעולם שירני שלך – האחת שחייה רק למענך !!"
דניאל וליאן עלו לאמבולנס , ועל הדרך הם גם התקשרו להוריהם של חבריהם.
דניאל :"שירן ..שירן .."
אנסטסיה :"דניאל ? מה קרה ? למה אתה בוכה ? מה קרה לשירן ?"
דניאל :"היא ואוהד עברו תאונת דרכים .."
אנסטסיה :" מה ? זה לא יכול להיות ! איפה אתם ?"
דניאל :"אנחנו בבית חולים !"
אנסטסיה:"טוב אני יזמין לי עכשיו כרטיסי טיסה ונבוא"
דניאל :"אין לך מה לעשות פה , הם בתרדמת .. אני יודע שזה קשה לכולכם אבל אתם סתם תעמדו פה , תשארו במלון אני וליאן נהיה פה כל הזמן ונעדכן אתכם .."
אנסטסיה :"אני לא יודעת.."
דניאל :"את עם אמא של אוהד גם , נכון ?"
אנסטסיה :"כן.."
דניאל :"אז תעדכני גם אותה .. ואני יעדכן אותך שיהיה חדש , אני מבטיח !"
אנסטסיה :"תודה "
–
עברו כמה שעות , ולדניאל וליאן לא היה מנוח הם הלכו הלוך ושוב ,הלוך ושוב..
מאור נטשה וספיר הגיעו ..
נטשה :"מה מצבם ?"
ליאן :"עדיין לא ידו ע"
מאור :"איך זה קרה ?"
דניאל הביא למאור את הפלאפון והראה לו את ההודעה ששירן רשמה רגע לפני שכל זה קרה .
ספיר :"חשבתי שרק עוד חצי שנה אמורה להיות התאונה .."
דניאל :"כנראה שזה הקדים או משהו "
מאור :"מצבם ממש גרוע ?"
דניאל :"זה מה שנראה .."
ליאן הביעה על מישהו שיצא מהחדר מיון ואמרה :"דניאל ?זה לא הרופא ?"
דניאל הנהן ורץ לכיוונו .
דניאל :"דוקטור ? מה מצבם של הנער והנערה ?"
הרופא :"המצב של הנער די יציב , ובקשר לנערה ..אנחנו מנסים לייצב את מצבה "
דניאל :"מה זאת אומרת ?"
הרופא :"איך אני יסביר לך את זה .. אמ… רוב הסיכויים ששניהם לא זוכרים כלום , עכשיו הנער בסדר הוא רדום והנערה גוססת .. אנחנו מנסים לעשות כל מה שיכולתנו .."
דניאל :"דוקטור , אם היא צריכה תרומה של משהו , כל דבר פשוט תגיד !"
הרופא :" בסדר "
דניאל חזר עם דמעות בעיניים לחבריו.
מאור :"דניאל ?"
דניאל :"מה ?"
ספיר :"מה מצבם ?"
דניאל :"הם ,הם.."
ליאן :"דניאל ! תדבר !"
דניאל :"רוב הסיכויים שהם לא זוכרים כלום , מצבו של אוהד יציב אבל של שירן לא ממש "
ליאן :" היא תהיה בסדר , אני יודעת שכן !"
ספיר חיבקה את ליאן.
דניאל :"ליאן תתקשרי לאמא של שירן ותגידי להם ששניהם בסדר "
ליאן :"אבל שירן לא בסדר.."
דניאל :"אוח פשוט תעשי את זה !"
ליאן :"אל תצעק עלי , אני לא שפוטה שלך !"
דניאל :"מצטער אני פשוט.."
ליאן :"אני יודעת מה אתה עובר , ועלי עובר אותו הדבר ! שניהם היו קרובים אלי . אבל זה לא נותן לך סיבה לצעוק וחליט ולשלוט עלינו"
דניאל:"אני הולך "
נטשה :"לאן ?"
דניאל :"לנשום קצת אוויר"
מאור :"אני בא איתך "
דניאל :"עזוב אחי ,אני רוצה להיות לבד "
דניאל ירד למטה , הוא צעד קצת וראה גינה ענקית מלאה בצמחיה .
הוא התקדם לשם ושכב על הדשא .
הוא שכב שם ופשוט בכה ..
עד שסוף סוף הוא היה מאושר משהו הרס לו את זה..
הוא ידע שזהו , שהוא והיא לא חוזרים ..והידיעה הזאת הכאיבה לו .
הוא לאט לאט עצם את עיניו , אך כעבור כמה דקות הוא שוב פתח אותם ונבהל , היא עמדה ממש מעליו .