תקועים בזמן – פרק 2

הרים היו מרוסקים לחתיכות, מכוניות התנגשו בלי סוף והיו בקעים רבים באדמה.
האדמה שעליה אני וכולם עמדנו נבקעה לפתע לשניים.
אני, מוקי ולילי בצד אחד, ורון וג'ייסון.
מכונת הזמן הייתה בצד שלנו.
"רון! ג'ייסון! קפצו הנה!" קראתי לעברם.
"אנחנו באים!" קראו לעברנו שנייהם ונתנו קפיצה גדולה.
נכנסנו למכונה, ועברנו תקופה, בגלל שהיינו ממש לחוצים רון בטעות העביר את המחוג של החללית ל: 66,000,000 שנים לפני הספירה!.
יצאנו מהחללית, הכל נראה שקט… לא ידענו שעורבים לנו.
"אסור לנו לשנות כלום, זה העבר! הוא עלול לשבש את ההווה והעתיד!" אמרתי.
"אסור לנו לדרוך כאן אפילו! אחרת עלולים להווצר מאובנים של טביעות כף הרגל שלנו וזה יטעה את המדענים!" אמר רון.
חזרנו למכונה כשראינו שחבורה של דינוזאורים טורפים קטנים עורקבים אחרינו.
"הפעם אני!" אמרה לילי.
"טוב, שנת 2011 בבקשה!" אמר ג'ייסון.
"כמובן ש… לא!" אמרה לילי וכוונה לשנת 1096.
"זה מסע הצלב הראשון! מה את משוגעת?!" אמר רון.
"חנון" אמרתי לעברו.
"אני לא חנון, אני חכם! אם מדברים לעומתך, אני אלברט איינשטיין!" אמר רון.
"בטח…" אמרתי.
הרגשנו את הרעידות והקפיצות המעצבנות האלה ואז הדלת נפתחה בשנת 1096.
איש אחד לבוש טיטול (טוב, זה נראה ככה…) ניגש אלינו ושאל אותנו:
"ילדים! מה אתם לעשות כאן?! אתם להיות צלבנים?! אתם חלשים כמו הגבינה שדודה ג'רדה קונה".
"הוא חושב שאנחנו כמוהו!, אויי לא!" אמר ג'ייסון.
"אנחנו לא נוצרים, ולא באנו להציל את הקבר של ישו, אנחנו גם לא מוסלמים… אנחנו יהודים" אמר רון.
"למה אתה אמרת את זה?" כעסתי על רון.
"אתם להיות יהודים?! ואתם לכבוש את ירושלים ולגנוב את קבר ישו?!" האיש נראה כועס.
"לא…" אמר רון וניסה לתקן את עצמו.
"פולשים לבוא במטוס מוזר, להרוס את הנשק!" הורה האיש לבוש הטיטול, מצד שני, אולי זאת טוגה?.
לפתע באו שני אנשים והרסו לחתיכות את מכונת הזמן שלנו.
"אני צעירה מידיי מכדיי למות" אמרה לילי.
"זה בגללך!" סיננתי.
"מאיפה לי לדעת, אני לא חנונית של הסטוריה כמו אחיך הגדול!" אמרה לילי.
"היי! אני לא חנון!" אמר רון.
שני אנשים לקחו אותנו למקום חשוך, מלא בעכברים מגעילים, היינו כלואים.
"למה הוא מתעלל בנו?" שאלתי את רון החנונון.
"כי אלו גזרות תתנ"ו! אבירים ואיכרים התגייסו למסא הצלב הראשון לשחרור קבר ישו! האפיפיור הבטיח להקפיא את חובותיהם עד שיחזרו, הם יכלו למצוא אזורי מגורים אחרים כי האוכלוסיה הייתה גדולה באירופה! האבירים רצו אדמות, והאיכרים רצו חירות מאדוניהם.
הסוחרים רצו עוד מקומות לשווק את סחורתיהם.
מבחינה דתית, הם קראו לזה: "מלחמת קודש"… תמורת המסע גם הובטח להם שחטאיהם יכופרו" אמר רון.
"לא ענית לי, מה אלא 'גזירות תתנ"ו'?" שאלתי.
"גזירות תתנ"ו הן פרעות ביהודים!, הצלבנים התקיימו משוד וגזל!" אמר רון.
"אוי לא…" מלמלתי.
"אז איך נצא מכאן?!" שאל ג'ייסון.
"לא יודעת…" אמרה לילי והוסיפה: סליחה, זה באשמתי".