רכבת אקספרס לאהבה | 54 | מה לעשות?!!?

אני מסתכלת על דניאל, ליה, ואריק דקה לפניי שהם יוצאים כשאריק שעון על הגב של דניאל. נוחר? אין לי מושג. אני מביטה בשלישייה הזאת, ודי מבינה מה הלך שם. אני מסתכלת על פרדי והוא מסתכל עליי, מלמעלה, מסתכל מתחת לזרוע הארוכה והשרירית שלו. הוא מנשק את ראשי ומושך אותה. הוא קם ומנקה את הישבן, למרות שאני בכלל לא מבינה ממה. הוא מחייך ומושיט לי יד, אבל אני נאלצת לסרב. אני מנידה בראש בתור לא ונכנסת למסדרון. אני רואה את החדר של האנה מהזווית של העין, נושמת עמוק, ונכנסת. היא ישנה,, למזלי.
אני כותבת מכתב ארוך, שבחיים לא חשבתי שאכתוב. אזהרה, או לפחות פתק, כדיי שתדע מה קרה פה. אני מניחה את הפתק על השידה הלבנה והמתקלםת שליד המיטה המטופחת שלה, אבל היא פוקחת את העיניים. היא משפשפת אותן באיטיות ומפהקת. אני מחשבת את מספר השניות שנשארו לי בשביל לחמוק החוצה, אבל אני טועה במספור והיא כבר שוכבת עם עיניים פתוחות ומסתכלת עליי, עומדת עם הגב אליה. אני בחיים לא אשכח את זה. הטעות של חיי.
"הילי? מה את עושה פה.? אתם לא הולכים למלון?" היא שואלת, ואני שומעת את העייפות שבקול שלה. היא מפהקת שוב, ומסתכלת על התקרה. על האור הבוהק מדיי, שמסנוור ברגע. אני מחייכת ומסדרת את השיער קצת. אני מתיישבת ליד המיטה שלה,מקווצ'צ'ת את הפתק לכדור קטן וקולעת אותו לפח המתכת השחור שבפינת החדר. לא עובר הרבה זמן ואני כבר מספרת לה על הכל, מהכל. על מה שקרה במסדרון, על מה שקרה לאריק, ועל איך היא תצטרך להתמודד עם זה.
אני נקטעת כשאני שומעת צלצול. האייפון שלי. אני מסתכלת, ואני לא יכולה לענות. פשוט לא. מה יקרה אם אענה?…. פרדי דופק בדלת. מה לעשות? מה לעשותת?!