שימו לב גם אליי! גם לי יש שיר!

אני מתחיל עכשיו לכתוב, רושם לחברי הטוב,
אחי תכין לי איזה ביט, שישמעו גם את השיט,
שרק אותי סוחף, ולי הוא קצת שורף…
ואז אני מבין, רק אותך אני אוהב,
מפחד להתמכר, אז אני עוזב,
בשביל לא להתאכזב,
שתעברי הלאה, עם מישהו אחר.
אז אני חוזר,
להמשיך לתפוס לא לעזוב,
לא להרפות רק לאהוב,
ושוב העצב חוזר,
בקצב שחודר,
ללב שכבר קודר,
אז בלי חרוזים אני חופר.
ואז שוב אני נזכר,
ביום ההוא, ביום הקר,
שרק נסחפתי לעבר,
גורם לי לבכות, מוציא לי את הדמעות,
מביא נייר מתחיל לנקות,
ת'לחיים הרכות.
כי זה עוד שיר בלי היגיון,
לא תמצאו כאן כותרת או מילון,
ולא אין לי רישיון, לכתוב מה לא ומה נכון,
אבל אותי זה משגע,
פוגעים באנשים באותה מהירות שמוציאים מהכיס עוד מטבע,
לא מבין ת'עולם הזה, לבינתיים ייושב בוכה.