ZEX-שלב 23

באו שלח אגרוף לעבר מיסט,אך היא קפצה
והתחמקה.היא תפסה יד אחת שלו בשלושה אזיקים,
ומשכה אותו אחורה,אך ידו שברה אותם.
"אין לך שום סיכוי" חייך באו.
"אני הוא…ההר של XEZ!" הוא קרא.
"מה?" מיסט נרתעה.כל גופה רעד.
"אמרת…XEZ??" מיסט נפלה על בריכה.
באו שלח עוד אגרוף,אך מיסט חזרה לעצמה,וזזה ימינה.
היא שלחה בעיטה לסנטר שלו,אך הוא לא זז מילימטר.
הוא שלח אגרוף,ופגע בבטנה של מיסט.היא נפלה אחורה,וקמה לאט.
באו רץ במהירות,שלפי מראהו השמן אף אחד לא היה האמין שהוא מהיר כל כך.
הוא שלח אגרוף,אך מיסט שלפה אזיקים רבים.
בכל יד היא החזיקה 20 אזיקים."טכניקת הגיהינום" היא לחשה.
הזיקים שלה נפתחו.בזריזות,הם תפסו את ידיו."העונש של לוציפר" היא לחשה,ומשכה אותו למעלה.
"מה??" הוא נבהל כשהאזיקים הרימו אותו מהאדמה.
הם שלפו את הקוצים שלהם,ומכל מקום בידו טיפטף דם.
היא משכה אליה את האזיקים כשהוא עוד היה למעלה,וידיו נתלשו מגופו.
הוא נפל על הרצפה,גוסס.
(בדרום הארץ,בבסיס תת-קרקעי):
"ההר והפצצה הפסידו" אמרה הנערה בעלת השיער השחור.
"אדוני…מה זה אומר?" שאלה התאומה שלה.
הבוס אכל עוד קצת צ'יפס,כשיד אחת שלו לא זזה מן התנ"ך.
"באו וקייט…שניים מיחידת העילית שלנו הפסידו?" הוא שאל בטון מלגלג.
"כמובן.מיסט הזאת…היא היחידה שיכלה לנצח את באו.אבל מי ניצח את קייט?" הוא אמר ושלח את ידו לשקית.
"הו נכון,גמרתי את הצ'יפס" הוא אמר ונאנח."זה בסדר.יש לנו עוד חמישה אנשים בZEX"
הוא הביט בנערות שעמדו לפניו.שתיהן החזיקו בדו"ח היומי."תראו לי את הדו"ח" אמר.
(בבריכה):
פאו ברחה במהירות מהבריכה.נשמתי לרווחה והתיישבתי."מה היה הפיצוץ הזה?" חשבתי.
"לא,זה לא הזמן לנוח!" קראתי ומיהרתי ללכת.הגעתי למעלית,ובמהירות ירדתי למטה.
במעבר מהקומה העשירית לתשיעית,גג המעלית נהרס,ודמות עם בגדים סגולים ארוכים,שיער כחול ארוך,נקודה סגולה על מצחו ועיניים שחורות קפצה פנימה.
"לאן אנחנו יורדים?" שאל בקול ילדותי.
"מי אתה?" שאלתי ושלפתי את הקלשון הכסוף.
"מיימון" הוא אמר,ושלף קלשון גם הוא.
הנפתי לעברו את הקלשון,והוא הניף את שלו לעברי.הקלשונים התנגשו,ויצרו הדף חלש.
"מה הולך כאן?" שאלתי בחריקת שיניים.זה היה ממש קשה להדוף את המכה שלו,אבל הוא לא התאמץ בכלל.
"אנחנו הורגים אתכם" אמר מיימון.הוא החזיר את הקלשון,ושלח עוד מכה,שדחפה אותי אל קיר המעלית.
המעלית הייתה דיי גדולה,אז היה מקום לקרב.
רצתי בזריזות ושלחתי מכה,הפעם הוא לא הצליח להגן,ונהדף אחורה.
"איי איי,אל תהרוג אותי" הוא אמר בילדותיות.הוא רץ לעברי ושלח מכה,אך הדפתי אותה וגם אותו אחורה.
"ג'יזס,אתה קשוח" אמר מיימון ושלח מכה נוספת.
הצלחתי לעצור אותה,אך הוא שלח אגרוף לחזה שלי ששלח אותי אחורה.
"ביטץ' פליז" חייכתי ורצתי שוב.הצלחתי לפגוע בו כמה פעמים,והוא נפל.
"איך אתה חזק כל כך?" התפלא מיימון."המכות שלך כלום בהשוואה למיסט" צחקתי.
"אז סנסיי אימנה גם אותך?" שאל מיימון וקם.
"סנסיי?" שאלתי."טוב,יהיה חבל להרוג מישהו כמוך" הוא אמר ותפס בקלשון שלו.
הנפתי את שלי באוויר."אבל,אני אוכל לחיות עם זה" הוא סינן רץ אליי.
הוא שלח מכה,אך חסמתי אותה.בזריזות הוא שלח עוד סדרת תקפות שכולן פגעו בי.
נעזרתי בקלשון כדי להמשיך לעמוד."סנסיי לא עשתה איתך עבודה טובה אני רואה" הוא אמר בילדותיות.
"מה יש לך?למה אתה מדבר כמו ילד?" שאלתי את הנער שהיה גבוה ממני.
"זה כי אני בן 7" הוא אמר.
"בן 7?!"
(הבסיס התת-קרקעי של XEZ):
"בוס,הילד נלחם במישהו" אמרה הנערה.
"אני מבין" חייך הבוס ושלף עוד צ'יפס מהשקית החדשה שלו.
"מיימון התלמיד של מיסט…במי הוא נלחם?"
"בחניך של מיסט" ענתה התאומה של הנערה הראשונה.
"אוווו,זה יהיה קרב מעניין" צחק הבוס.
(במעלית,בין קומה חמש לארבע):
"אתה בטח צוחק עליי" קראתי לעברו כשהקלשונים שלנו התנגשו שוב.
"בכלל לא" ענה לי מיימון.הוא החזיר את הקלשון,ושלח עוד מכה שגם אותה חסמתי.
"אתה יותר גבוה ממני!" קראתי לעברו.
"פף" הוא אמר,ושלח עוד מכה.הפעם היא פגעה בי והפילה אותי אחורה.
הגענו לקומה הרביעית,והמעלית נפתחה והיליוס עמד שם.
"היליוס!" הבטתי לעברו.גם מיימון הביט בו.
"אני מפריע?" שאל ופער עיניים."כן.תיקח את המדרגות" אמר מיימון ולחץ על כפתור הקומה ה20.
"חתיכת!" סיננתי וחזרתי לתקוף אותו.הקלשונים התנגשו שוב.
"הקרב שלנו יהיה במעלית,ללא כל הפרעות!" אמר מיימון.
(בקומה הרביעית):
"בחיי" לחש היליוס ועמד מול המדרגות,כשפאו יצאה ועמדה מולו.
"היי אחי,מי אתה?" שאל היליוס.