כימיה מושלמת- עונה 2- פרק 1-

מנקודת המבט של אלינור-
״את באה?״ שאלתי את נעמה כשיצאתי מהחדר שלי, מוכנה לצפייה בפרק האחרון של הסדרה שלנו. היא סימנה לי לחכות.
״עומרי עוד שנייה מגיע, נלך ביחד״ היא אמרה. נאנחתי והתיישבתי.
״את יודעת שאני לא אוהבת להיות איתו״ אמרתי והסתכלתי עליה. כל פעם אותה שיחה, וכל פעם הוא בא ואני סובלת.
״את לא צריכה לדבר איתו, אוקיי? אני אהיה ביניכם, והכל יהיה טוב״ היא אמרה.
״בסדר?״ היא שאלה.
״יש לי ברירה?״ מלמלתי.
״לא״ היא אמרה בחיוך וגררה אותי למעלית.
ירדנו לחניון הפרטי של המגדל. הג׳יפ של עומרי חיכה לנו שם. אאודי, כמובן. הבחור הזה פשוט מכור לעושר.
״כמה שאת יפה״ הוא אמר לנו כשנכנסנו, ונישק את נעמה. נכנסתי למושב האחורי והסתכלתי בטוויטר שלי. אחלה זמן לענות לאנשים.
הגענו למקום. יכולתי לראות את הפלאשים של הפאפרצי דבוקים לחלונות של האוטו. הורדתי את הראש. לא סובלת את הפאפרצים הישראלים. שיא החוצפה.
יצאנו מהאוטו, לעבר שטיח ארוך ולבן שנפרס עד לכניסה של המועדון שבו אנחנו צופים בפרק. עומרי ונעמה הלכו מלפניי וחייכו למצלמות, ואני ניסיתי כמה שיותר להתחמק.
״אלינור, אפשר דקה?״ שמעתי את ברק, אחד המראיינים האהובים עליי. נעצרתי וחייכתי.
״למה לא?״ אמרתי בחיוך. הוא חייך.
״אז אלינור, מה יש לך לומר על הפרק האחרון לצופים בבית, שיראו אותו רק בשבוע הבא?״ הוא שאל וכיוון אליי את המיקרופון.
״תכינו פופקורן״ אמרתי וקרצתי למצלמה.
״עוד קצת פרטים?״ הוא שאל.
״תצטרך לחכות כמה ימים כדי לדעת״ אמרתי בחיוך.
״עם מי הגעת לכאן הערב?״ הוא שאל.
״עם הזוג המלכותי״ אמרתי בחיוך מזויף.
״מה עם ג׳יימס?״ הוא שאל בחיוך, עיניו מתחננות שאני אענה. הסתכלתי עליו בתדהמה, הוא יודע שאני לא עונה על דברים כאלה.
״נגמר הראיון״ אמרתי בחיוך למצלמה, העברתי מבט עצבני לברק והמשכתי בדרכי. אני שונאת ראיונות.
נכנסתי לבפנים. כל מיני אנשים ששיחקו בסדרה וחצי באו ללקק לי את הצורה, ואני כרגיל השבתי בחיוך וב׳אני חייבת למצוא את דביר, נדבר׳. אין כבוד במדינה הזאת.
״ערב טוב אלי״ שמעתי את הקול של דביר.
״ערב סביר פלוס״ אמרתי וחיבקתי אותו. ראיתי את נעמה ועומרי צוחקים עם איזה שלושה בחורים.
״אל תהרסי להם חיים שלי״ הוא אמר וקירב אליו כיסא. התיישבתי.
״לא הורסת כלום, פשוט חושבת שמגיע לה יותר״ אמרתי.
״שתעשה מה שבראש שלה״ הוא אמר. הפלאפון שלי צלצל. פנינה, הסוכנת שלי.
״היי״ אמרתי.
״היי מותק, את כבר בפנים?״ היא שאלה.
״כן״ אמרתי.
״תקשיבי, זה לא לפלאפון, אבל יש לי בשורה משמחת שאני חייבת להגיד לך״ היא אמרה.
״דברי״ אמרתי בחיוך והסתכלתי על דביר.
״מה את אומרת על סדרת אקשן חדשה?״ היא שאלה. אקשן.. פעם ראשונה שלי.
״אני אומרת שתמיד טוב משהו חדש״ אמרתי.
״אני שולחת לך את הפרטים. תתקשרי אליי כשאת מסיימת שם״ היא אמרה.
״תודה פנינה, אוהבת אותך״ אמרתי בחיוך.
״גם אני אותך מאמי״ היא אמרה, וניתקתי.
״נחש מי הולכת לשחק בסדרת אקשן״ אמרתי בחיוך לדביר, נזהרת לא לצרוח, כדי שהצלמים מבחוץ לא ייכנסו.
״גאה בך״ הוא אמר בחיוך ונתן לי נשיקה במצח.

מנקודת המבט של עומרי-
התעוררתי בבוקר, במיטה של נעמה. היא ישנה כמו בלטה, אז קמתי ויצאתי מהחדר שלה. אני חייב קפה שחור חזק, ואז אני עירני לכל היום, והלילה.
פתחתי את הארון, הוצאתי כוס, והתחלתי לחפש קפה.
״בוק.. אה, זה אתה״ שמעתי את הקול של אלינור מאחוריי. הסתכלתי עליה.
״בוקר טוב״ אמרתי והלכתי לספה.
״נעמה עדיין כאן?״ היא שאלה.
״ישנה״ אמרתי והדלקתי את הטלוויזיה.
״איפה שמת את הקפה?״ היא שאלה.
״שם״ אמרתי.
״תהיה פחות ספציפי״ היא אמרה. נאנחתי וקמתי אליה.
״הנה, יופי?״ שאלתי בעצבנות ושמתי לה את הקפה ביד.
״יופי״ היא אמרה והלכה למקרר. הפלאפון שלי צלצל. יצאתי למרפסת.
״אהלן גילה״ אמרתי בחיוך.
״בוקר טוב לבן אדם האהוב עליי״ היא אמרה.
״יש לי אחלה בשורה בשבילך, אבל אתה ציך להיות בפוקוס טוטאלי״ היא אמרה.
״שפכי״ אמרתי והתיישבתי.
״יש לך שעה לנסוע לרמת גן, לאולפנים של מושיקו״ היא אמרה.
״מה יש שם?״ שאלתי.
״ראיון לסדרה חדשה שתפורה עליך״ היא אמרה.
״וואלה?״ שאלתי בחיוך.
״וואלה. ויש בזה המון כסף. המון״ היא אמרה.
״את יודעת שמזמן לא מעניין אותי הכסף״ אמרתי בחיוך.
״אתה לא צריך להתייפיף, תתארגן זריז ותתחיל לנסוע״ היא אמרה.
״אין עלייך חיים שלי״ אמרתי וניתקתי. חזרתי לבפנים, אלינור כבר לא הייתה שם.
הגעתי לאולפנים. מושיקו הוא אחלה של מפיק, וגם אם הוא מציע לי להיות קנקן אני קופץ על זה. גם אחלה גבר. עליתי בזריז לקומה שלו, עברתי את השומר מעלית, תשומר מסדרון ואת השומר של החדר שלו. וואי וואי, הבחור פרנואיד אחושרמוטה. דפקתי בדלת.
״ברוך השם״ שמעתי קול מוכר. פתחתי את הדלת.
״אהלן״ אמרתי בחיוך למושיקו.
״אהלן גבר״ הוא אמר ולחץ לי את היד.
״אתם מכירים?״ הוא שאל פתאום וקרץ לי בחיוך. הסתכלתי הצידה. כוסאמק, עוד פעם היא?