Dance- פרק 10

״עזוב אותי!!״ אמרתי והתחלתי לבכות מכאב
הוא חיבק אותי, ואני המשכת לבכות עמית יצאה מהסטודיו והתחילה לצחוק ולהתקרב לליאם היא התחילה לפרלטט איתו והעיפה אותי ראיתי אותה מתקרבת אליו הייתי כל כך עצבנית שבאתי אליהם העפתי את עמית ונישקתי את ליאם וברחתי משם
הרגשתי משהו שהרגשתי רק כאותו ילד שיחק בי שחשבתי שזאת אהבה אמיתית, אבל הוא שם עליי, ניסיתי להתרחק ממנו יותר
~למחרת
הסתכלתי בחלון של המלון שהזמנתי וראיתי את ליאם נכנס למלון לבשתי ג׳קט שלא יראה את החתכים ונשכבתי שוב במיטה בלי שום כוחות
הסתכלתי בתאריך היום תאריך פטירה של אחותי ה-8.6 ההורים שלי אף פעם לא ביקרו אותה ורק אני תמיד באתי אליה….
ליאם עוד לא בא ואני לובשת בנתיים ג׳ינס סקיני שחור, חולצה שחורה ארוכה, מגפיים שחורות ויצאתי
במסדרון קיבלתי הודעה התחלתי לקרוא אותה: ״ אני חייב לדבר איתך״ רשמו לי וזה המספר של ליאם התחלת לכתוב לו תגובה ואז נתקלתי בו, בליאם האמת זה היה צפוי.
השפלתי את פניי
״ מיקה, לאן את?״ הוא שאל אותי
״לבית קברות יום פטירתה של אחות הוא היום אני חייבת ללכת״ אמרתי והסתכלתי לו בעיינים וראיתי חמלה והבנה כאותו מבט שראיתי אצל אותו הבן אז ניסית להתעלם מזה
״אני ממהרת״ אמרתי לו
״אני בא איתך״ הוא אמר
״למה?״ שאלתי אותו
״אני לא רוצה שיפגעו בך״ הוא אמר והלכנו היה שקט וזה היה מביך. הוא ניסה לדבר איתי אבל לא רציתי הוא שאל אותי שאלות כמו ״למה את לובשת רק חולצות עם שרוול״ וכאלה ולא רציתי לענות לו פחדתי מהתגובה שלו כי הוא היחיד שאי פעם הגן עליי
סוף סוף הגענו לבית הקברות ולהפתעתי ראיתי את הוריי
התקרבתי אליהם והם ראו אותי
״מיקה!״ אמא אמרה
״היי מה אתם עושים פה?״ שאלתי ישר
״ התגעגענו בכל זאת את הבת שלנו״ הם אמרו
״ גם אני התגעגעתי אבל אני עדיין כועסת״ אמרתי
״ טוב נו על מי אני עובדת אנחנו צריכים כסף״ אמא שלי אמרה והושיטה יד לקבל את הכסף
״ בשביל זה באתם?! כסף?! לבזבז על סמים?! קחו ועל תתקרבו אלי יותר!!!״ אמרתי והבאתי להם 200 שקל זה מה שהיה לי והם הלכו משם
״זה ההורים שלך״ ליאם שאל אותי בזמן שאני התיישבתי על הרצפה ליד הקבר של אחותי
״כן ״ אמרתי והוא התישה לידי
״איך את יצאת כזאת?״ הוא שאל אותי
״איך כזאת?!״ שאלתי בכעס
״נורמלית, יפה, רגישה״ הוא אמר והשפלתי פניי
אני לא אוהבת את וואן דיירקשיין״ אמרתי
״נו ו?״ הוא שאל אותי
״זה רק מ שאכפת לכם שיואהבו אתכם!״ אמרתי
״לא נכון״ הוא אמר מנסה להרגיע אותי