אולי אנחנו מיועדים אחד לשניה? – פרק 8

בוקר של חג ^^ שיהיה חג שמח ושנה טובה לכולםםם ♥
*מנקודת מבטה של אביה*
"אני חייב לראות אותם!" אמר סיימון וסימן לאחד מאנשי ההפקה. אחרי כמה שניות הבנים עלו על הבמה והבנות התחילו לצרוח. ליאם חיבק אותי והארי, נייל, לואי וזאין עמדו לצידינו.
"יש לך מזל שהוא התעורר" הארי לחש לי.
"מה?" שאלתי לא מבינה.
"עזבי" לואי אמר.
"טוב מה אתם עומדים שם? בוא תתנו לי חיבוק!" סיימון אמר והאיר רץ כמו ילד קטן ואחריו כולם. הם חזרו לבמה וליאם אחז בידי, נדמה לי שהוא רעד cx
"אז ליאם, אתה רשמת אותה?" שאל סיימון.
"כן, אבל.." ליאם אמר וסיימון עצר אותו.
"אה אתה חושב שנעשה לה הנחות!" סיימון אמר.
"לאא!…" ליאם אמר מנסה לגמור משפט.
"אז אתה חושב שניתן לה לעבור ליאם?!" אמר סיימון.
"מה פתאום! לא…" ליאם אמר שוב מנסה לגמור את המשפט, כולם החלו לצחוק.
"תעזוב את הילד מסכן! קשה לו לנשום!!" אמרה אחת השופטות.
"שאש!" סיימון אמר.
"טוב אפשר להתחיל באודישן התעייפתי לעמוד!" הארי אמר, את האמת גמאני כבר התעייפתי.
"אדון סטיילס תירגע! ואוקיי, תרדו מהבמה" אמר סיימון. ליאם נישק אותי נשיקה אחרונה, נשמעו צרחות ואז הם ירדו.
"אוקיי מה תשירי לנו?" שאלה עוד שופטת.
"אני ישיר Destiny's Child – Survivor" אמרתי.
"בחירה טובה, תתחילי" אמר סיימון והמוזיקה נשמעה. אביה את מסוגלת! בשביל ליאם!! וואו כמה שאני דרמתית ^^
*מנקודת מבטו של לואי*
אביה שרה, ויפה!! היא הפגינה ביטחון היא התרוצצה על הבמה מה שהזכיר לי אותנו ^^
"וואו! כל הכבוד להה!" אמרתי מתלהב.
"נקווה שהיא תעבור" טיילור אמרה מחזיקה אצבעות.
"אוקיי אביה, זה היה נחמד, אהבתי את זה" אמרה אחת השופטות.
"אני חושב שיש לך כישרון, אבל זה לא היה מספיק" אמר סיימון. היינו בהלם! ככה סיימון בוגד בנו?
"הלו סיימון!!" ליאם צעק.
"אני מצטער, אני חושב שלא ביצעת את זה טוב" אמר לואי. מה הולך פה?! היא מוכשרתת!
"לפי דעתי זה היה טוב! אני אוהבת אותה!!" אמרה אחת השופטות (אני לא יודעת איך קוראים לשופטת שאיחדה את ליטל מיקס, אם אתם יודעות תכתבו בתגובות ^^ ו.. בנתיים היא תהייה בעילום שם cx)
"טוב אביה לצערנו ישלך רק שתי קולות" אמר סיימון בחיוך עצוב. כולנו הסתכלנו אחד על השני מאוכזבים. אביה חזרה למאחורי הקלעים והתפרקה על ליאם בחיבוק. כולנו הסתכלנו מאוכזבים. ההורים של אביה חיבקו אותה ואחר כך אנחנו. הרגשתי עצוב, כי אני עברתי את זה.. אני מכיר את ההרגשה, זה כואב.. עד שאתה בטוח בעצמך במשהו, זה מתנפץ. ההפקה איספה את כל אלה שלא התקבלו. קראו גם לאביה. אנחנו חיכינו בחוץ, לא הייתה ברירה.. לא נתנו לנו להיכנס. אוף עוד הפעם המעריצות -,-
'לואי?' קיבלתי הודעה, זה היה מטלפון של אמילי.
'אלינור?' שאלתי.
'היי (:' שלחה.
'כמה שמוזר להגיד את זה, אני באקס פקטור' שלחתי.
'למה אתה עושה עוד אודישן?! o_O' היא שלחה.
'חח לא שלי ברווזית! אני באודישן של חברה של ליאם' כתבתי.
'ברווזית?' שאלה.
'כן, ישלי משהו עם ברווזים זרמי עם זה' שלחתי.
'אוקיי ברווזי, אני לא יפריע לך להצטלם עם המעריצות' שלחה.
'איך. את. יודעת?! O: ' שלחתי מופתע.
"כי אני פה" שמעתי קול בפעם הראשונה. הסתובבתי וראיתי אותה, חח כן זאתי ששברתי לה את האייפון.
"ברווזית?" שאלת בחיוך מנסה להסתיר את המבוכה.
"היי ברווזי" אמרה בחיוך. היא מהממת! היא מושלמת, פשוט כזאת ^^
"אז אולי תכיר לי את חברים שלך שמסתכלים עליי מוזר?" שאלה.
"אוי, כן.. הארי זאת אלינור, אלינור זה הארי, נייל זאת אלינור, אלינור זה נייל.." אמרתי כבר עייף.
"טוב זאת אלינור חבר'ה!" אמרתי.
"אני זאין" אמר זאין מציג את עצמו.
"ישלך קעקועים יפים" אמרה אלינור.
"אהבתי אותהה!!" זאין לחש לי. חייכתי חיוך גדול, שלא יכלתי להוריד!
"אני ליאם שלחוץ מאוד עכשיו!" ליאם אמר.
"אוי למה אתה לחוץ?" שאלה אלינור.
"חברה שלי באודישן, או שלא! אני לא יודע מה קורה" אמר ליאם.
"את היחידה שהצליחה לדבר איתו!! וואו!!" נייל אמר בהלם.
"טנקס סוואגי בוי?" שאלה אלינור.
"וואו אני כן סוואגי!!" נייל אמר.
"אוקיי, ליאם אתה צריך להפגין ביטחון כדי שגם היא תרגיש ככה, גם אם שהיא לא בסביבה אתה חייב להפסיק להיות בלחץ! הכל יהיה בסדר, גם אם היא לא תתקבל" אמרה אלינור.
"תודה ^^ " ליאם אמר בחיוך.
"טובטוב מה ישלך להגיד עליי?" שאל הארי.
"אתה… אתה נראה מעניין" אמרה אלינור מוציאה את הארי מהבועה שהוא חי בה.
"רגע! רק מעניין! תיזהרי אני יקח לך את לואי!!" הארי אמר וקפץ עליי.
"היי לארי, יאלה בואו צריכים אותנו" אמרה טיילור. אלינור הושיטה את ידה לעברי, לאט לאט ידינו השתלבו ביחד. הסתכלתי עליה, היא חייכה. מגע ידה היה כל כך חם ונעים!
"היי תעזבי את לואה!" הארי אמר מפריד בנינו ולי ולאלינור היה מבט כזה -,-
*מנקודת מבטה של אביה*
למה עכשיו מחזירים אותי לבמה? לעשות לעצמי יותר פאדיחות? מה?!
"שלום לכם" אמרה אחת השופטות. הסתכלתי מסביבי, בנות ובנים שפניהם אדומות מבכי נמצאים לידי.
"אנחנו חושבים שיש לכם כישרון וקשה לנו לוותר עליכם" אמר סיימון.
"לכן, החלטנו ליצור להקות" אמר סיימון שוב. אוף! למה אני בלהקה! זה יהיה יבש כזה.. ליאם בלהקה אז גמאני בלהקה?!
"אביה, ג'ייד, אליסון ומיילי אתם להקת בנות שהשופטת %$#@ (זאתי שאמרתי לכם קודם) תלווה אותכם" אמר סיימון והשופטת חייכה אלינו. טוב לפחות סיימון לא איתי אז זה לא יהיה ממש כמו ליאם. הסתכלתי על הבנות שקראו בשם שלהן. ג'ייד יפה מאוד, גם מיילי ואליסון.. חייכנו אחת לשניה והתחבקנו. אני אפילו לא מכירה אותם ועכשיו אנחנו צריכים להיות.. להקה?! זה די מוזר.
"אני מתה על חבר שלך" אמרה מיילי.
"תודה?" שאלתי.
"כן באמת מיילי מזה אמור להיות מחמאה?" שאלה ג'ייד.
"היא רוצה לגנוב לך את החבר!" אליסון אמרה.
"חחחח אף אחת לא נוגעת בליאם!" אמרתי.
"טובטוב.. אבל אפשר לחבק אותו?" שאלה מיילי.
"נראה לי.." אמרתי.
"יש אני ראשונה!" אמרה ג'ייד.
"אני רואה שאתם מסתדרות יפה" אמרה השופטת שאיחדה אותנו.
"אנחנו רבות על ליאם" ג'ייד אמרה.
"אוקיי.. בנות אתם מוזמנות לרדת מהבמה" אמרה וחיבקה אותנו. יצאתי החוצה מסתכלת סביבי. איפה הם עכשיו?!