החתיכה החסרה שלי
אני קם בבוקר בתחושת מחנק,
מושיט יד לחלון אך אין זה האבק.
ליבי פועם בחולשה,
מוות וגסיסה.
גופי רפוי, ראשי דואב,
נפשי כבר יודעת מהו הכאב.
לאן הלכת,
מה לקחת.
הלב שלי ממשיך איתך.
הותרת אותי לבד באפלה,
ואין מי שיצילני- יבוא לעזרה.
לאן הלכת ומה לקחת,
זה לא משנה כי את ליבי שברת.
אוכל צהרים והאוכל לא נבלע,
לא מים ולא מן- ליבי יגווע.
קרני השמש מטילות עליי צל,
פעם, איתך הרגשתי כמו אל.
הזיכרונות מעכלות אותי לאט,
מן הנפש לא מחסירות שום פרט.
לאן הלכת,
מה לקחת.
הלב שלי ממשיך איתך.
הותרת אותי לבד באפלה,
ואין מי שיצילני- יבוא לעזרה.
לאן הלכת ומה לקחת,
זה לא משנה כי את ליבי שברת.
כעת אני מוקף אנשים,
אני לא לבד,
למרות זאת מרגיש אני בדד.
אותו מקום, אותה שיגרה,
אותו בית קפה, אותה השדרה.
רק את חסרה,
החתיכה של הפאזל שעדיין לא נפתרה.
תגובות (8)
ואו. פשוט ואו…
״כעת אני מוקף אנשים,
אני לא לבד,
למרות זאת מרגיש אני בדד.״
כל כך התחברתי לשיר הזה.. זה בידיוק מה שאני מרגישה :/
אתה כותב מקסים, בלי שגיאות כתיב וסימני פיסוק במקום.. ממש אהבתי ! D:
תמשיייך כך ! מדרגת 5 ❤
אני ממש מסכימה עם לורין, ויש לך כתיבה ממש יפה *~*
אהבתי מאוד
ממש ממש ממש יפהפייה! איזה מילים יפות.. איזה חרוזים… איזה משמעות!
איך את\ה כותב\ת ככה? יש סוד? אני בחיים לא מצליחה לכתוב בחרוזים. המוח שלי ריק, עם אוויר!
אתה חייב לכתוב עוד, חייב!
אלכס!!
התגעגעתי לכישרון האדיר שלך!!
הכתיבה שלך על רמה ממש מש גבוהה ויפה
אני לא מבינה איזו נערה מעזה לשבור למעשהו כמוך את הלב!!
אוהבת, נוני
(דירגו לפני אבל 555555 ^^)
מדהים! אין לי מילים זה פשוט מרגש =)
אוח אלכס לא ייאמן כמה התגעגעתי לכתיבה המדהימה שלך!
אלכס! לא יאומן. חזרת! יש!!!
כתיבה מושמת אין מה לומר
אתה חייב לעשות עם הכישרון הזה משהו!
מושלמת*