הטבחית של ביבר -פרק 10

נקודת המבט של גסטין:
"איכככככככככ" צעקתי והיא התגלגלה מצחוק
"תראי איזה מכוער" הוספתי
"כן" היא אמרה בציונות והמשיכה להביט בו…
משהו בער בתוכי כאילו רציתי להוכיח את עצמי לא יודע למה זה לא קרה לי אם אף אחת במיוחד לא עם מי שהיא שהכרתי רק היום, כנראה שהיא באמת מיוחדת..
"אז למה בכית היום?" שאלתי ברכות מנסה כמה שפחות לא לפגוע בה
היא הסיטה את עייניה לכיווני וגמגמה כמה דקות ואז לקחה נשימה עמוקה והתחילה לומר
"אממ,, פיטרו אותי היום" אמרה בתמציתיות לא מוסיפה מילה מיותרת.
"מה, למה?" שאלתי לא מבין הרי ברור שלא מפטרים מישהו סתם
"בוא נגיד שיש אנשים חרא בעולם וזהו" אמרה וכנראה בראשה העבירה את כל הסיטואציה שדמעה ירדה על פניה היפות.
"תספרי לי זה יעזור לך" ניסיתי לשכנע אותה , היא נאנחה והתחילה לספר לי הכל…
"מה?? את לא רצינית" אמרתי המום מהסיפור שלה איך זה יכול להיות שיש כאלה אנשים בעולם..
"בואי" אמרתי ומשכתי אותה
"לאן?" שאלה
"להחזיר אותך לעבודה" אמרתי בחיוך
והיא ממש לא חייכה
"מה קרה?" שאלתי מביט בעיניה
"אני יבוא איתך" אמרה בשקט
"אבל רק לאסוף את המשכורת שלי" הוסיפה לאחר שנייה
"לאא, אני יעזור לך אל תדאגי" אמרתי לפעמים אני גם גאה בזה שאני גסטין ביבר.
"אני לא דואגת ההפך הוא זה שצריך לדאוג עכשיו שהוא ישלם על הטעות שעשה" אמרה וחיוך קטנטן בצבץ מבין שפתיה.
שתקתי לא מבין למה היא מתכוון אך סמכתי עליה יש לה חוכמה אבל משהו לא רגיל, חוכמה של אישה פי 2 מגילה אני פשוט לא יודע למה לצפות ממנה עוד…
עכשיו הבנתי שאני רוצה להכיר אותה…