עיר מעופפת פרק 33

"קמילה עצרי!"
"איך הגעת לפה כל כך מהר?" קראה קמילה מבלי לעצור ולהביט בי.
"קמילה, אני צריך שתקשיבי לי."
קמילה עצרה, הסתובבה, ונעצה בי מבט מאשים.
"מה?" תבעה לדעת.
בסדר.. תנשום עמוק. הכדור במגרש שלך.
"אל תספרי לג'ילי."אמרתי בקול הכי בטוח שיכולתי לגייס.
"שיש לך חברה? למה לא? אני בטוחה שהיא תשמח לדעת." אמרה קמילה והמשיכה ללכת לכיוון הדלת.
"אם תגידי לה את זה. את תשברי את הלב שלה." אמרתי באופטימיות.
קמילה קפאה במקומה. לשנייה היא נשארה ככה, רגל אחת על הרצפה ורגל אחת באוויר מוכנה לעלות על מדרגות הבית בכל רגע.
"אני יספר לה, בסדר?"שאלתי בקול מותח.
ג'ילי הסתובבה ונעצב בי את עיניי החתול שלה.
"בסדר." אמרה.
נשמתי לרווחה.
"בתנאי אחד."

דפקתי על דלת החדר, ג'ילי לחשה פתוח ואני נכנסתי באיטיות, ג'ילי ישבה על המיטה, על כתפיה נחה סמיכה דקה, שיערה היה מבולגן ועיניה היו..ריקות.
"מה אתה עושה כאן?" שאלה בלחש, הקול שלה היה רגוע באופן מוזר.
"זה בסדר." אמרתי. "חלג-גס ונודלה לא יטרידו אותך יותר."
ג'ילי נרתעה לשנייה.
"מה עשית להם?" שאלה.
"זה לא משנה אבל..אחות שלך גילה עליי משהו..וחשבתי שיהיה טוב יותר אם אני יסביר לך את זה."
ג'ילי זקרה את סנטרה וסקרה אותי.
"אני מקשיבה." אמרה.
"בסדר..אמממ..ג'ילי יש לי חברה."
ג'ילי התנשפה.
"היא למטה, בעיר התחתונה, וזאת הסיבה שנוכל להיות רק..ידידים."
"באת את כל הדרך הזאת, כדי..מה? להגיד את זה?"
"היית רוצה לשמוע את זה מאחותך?"
ג'ילי שתקה לרגע. :"לא." הודתה. "אבל למה אתה אומר לי את זה רק עכשיו?"
"זה היום השלישי שלי פנה, ג'ילי."
ג'ילי לא ענתה, היא השיבה את מבטה לחלון ועיניה התמלאו באור קטן.
"מה עשית לחלג-גס?" שאלה לפתע.
"יריתי לו ברגל. הייתי אמור לטפל בנודלה אבל..המבצע הסתבך.."
"מבצע?"
"האחיות שלך עזרו לי."
"אה.."