גנבולי ת'חיים – פרק 4

כשכמתי בבוקר החלטתי ללבוש משו כוסי ולא מה שאני לובשת עכשיו.
לבשתי שמלת סתרפלס מיני בצבע סגול הורס ונעלי עקב למרות
שלא יכלתי להשתמש בהם.
אמא ואבא הגיעו אבל אז לא רציתי לדבר איתם
"מותק שלי דבשנית מדובשת מה קרא?" שאלה האמא המביכה שלי
היא הרימה רמקול וצרחה
"מותק!!! שלי!!! דבשנית!!! מדובשת!!! מה!!! קרא?!?!?!?!?!?!?!?!!?"
"לסתום את הפה שלך לא יזיק זה מובן? וזאט הפעם האחרונה
ואני מתכונת האחרונה שעת צורחת אליי!!!!!!!!" החזרתי לה
"מותק שלי ילדה של אבא את לא רוצה את האיפון כי לפי שאת מתנהגת אין סיכוי"
"מה??? אני חיבת לדבר עם דנדוש (הכינווי לדן)
אמא שלי מזה מפגרת אז מרחתי את היד על הראש שלי והאיפור לא נמרח אבל גיליתי
שאין לי לק על הציפורניים המושלמות שלי
גנבתי את הטלפון שלי מהיד המסריחה של אבא וצלצלתי:" 082-5574173"
" היוש אני מזמינה ערכת לק מקצואים עם מורחת לק שיש לה 2,000
תעודות היצתינות לבית החולים לאזורי הוילות מספר 1 תודה" אמרתי לאישה
שענתה לי.
"זה יוצא בהנחה שלך כי את קבועה רק 100 שקל"
"איך ? זה כלום"
כעבור רבע שעה המורחת הגיע
"היוש אמנדה יופי שבת לימרוח לי את הלק!!!" אמרתי בציניות
"מה את רוצה שאני ימרח לך דנה?"
"אני רוצה לק ורוד זוהר ועל ציפורן אחת לב שבפנים כתב I LOVE MI"
"כרגיל ייקח לי שעה בערך" היא ענתה בעצבנות
שמתי את היד שלי על הרגל שלה והעבודה החלה
בנתיים הזמנתי את דנדוש ועומר.
אבל את אשלי לא כי היא לא אמרה לי שום דבר טוב מאז שאני בבי"ח.
איך שהם הגיעו אמנדה גמרה ליבש לי את הלק
"תודה אמנדה תירשמי לי לסוף החודש סבבוש? סבבוש אוקי ביוש"
"מותק מה נשמע" שמעתי את דן
"הכל סבבוש"
"הוו אר יו עומר?" אמרתי באנגלית
"בסדר איך הרגל? מתי עושים לך את הניתוח?"
"אין לי שמץ ואגב אל תעזו לספר לאשלי שאתם כאן
אני לא סובלת אותה"
"גם אני לא אני רק רוצה אותך" אמר עומר ברגע של חולשה
"מאמי את מבינה אותו"אמר דנדוש בקול הכי רומנטי שלו
"כן זה שקוף אליך עומר שאתה מאוהב בי"
"אב…"
"לא אני לא רוצה לישמוע עוד מילה" צרחתי על עומר
"איי אם סורי מי לאב"הוא אמר וכימעט היתעלף
"סתום כבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!" אמרתי וכימעט סתרתי לו
"טוב אנחנו הולכים לכי להיתקלך ולישון טוב מאמי?" אמר דנדוש
"כן מותק ביוש וגוד נייט"