אם רק הייתי יכולה לתאר את התחושה…

אני מבינה ממש טוב את מה שאת כותבת..
אותה ההרגשה…
ואני יודעת שאני לא נשמעת מעודדת, אבל, כמה זמן את מצפה שתקופה תהיה?
זאת באמת רק תקופה.
אצל חלק זה נמשך חודש או חודשיים, אבל אצלי, לדוגמא, זה נמשך כבר כמה שנים.
אני אגיד לך מה שאני אומרת לעצמי ואציע לך מה שאני בעצמי עושה-תהיי חזקה, כי האדם היחיד באת שיכול לעזור לך הוא את.
אני מציעה לך למצוא חבר או חברה שאפשר לספר לו הכל והוא\היא פשוט יקשיב\תקשיב (עם המון מאמצים אני מצאתי..).
או ללכת בכיוון אחר לגמרי, ולהתחיל להתעסק בבעיות של אחרים ולנסות לעזור להם, כדי לצאת מהבעיות של עצמך ושלכוח מהן לזמן-מה (ברור שאי אפשר לשכוח לגמרי..) ובמקום לשקוע מהן להעביר תשומת לב לאנשים אחרים, שכמו שאמרתי זקוקים לעזרה, וככה גם יוקל עלייך קצת וגם תעשי משהו טוב..
מקווה שעזרתי לך במשהו, והייתי כותבת לך את כל מילות העידוד הרגילות-אבל לי זה אף פעם לא עוזר אז אני מנחשת שגם לך לא..

אני לא מצליחה לעזור למישהו אחר כשאני אבודה בתוך עצמי
אני בקושי מקשיבה למה שאחרים אומרים לי
אני רק מהנהנת והולכת…

כן אני יודעת ככה הייתי בהתחלה, אבל אם את מדחיקה לכמה שניות אפילו את ההרגשה שלך זה יכול לעבוד (בדוק)…
דרך אגב, אם את לא אוהבת לבכות (גמאני לא) אני מציאה לך לעשות את זה בכל זאת אבל בבית כשאת לבד, כי אם שומרים יותר מידי בסוף זה יוצא במקומות גרועים לזה (אני פרצתי בבכי בבצפר, בחוץ, במונית, ועוד בהמון מקומות..) וזה בהחלט לא נעים..
אם את רוצה את יכולה גם לדבר איתי (דרך המייל, יש לכל משתמש)..
אני יכולה לנסות לעזור לך או לפחות סתם לתת לך לפרוק..

יש לי חברה
ממש ממש טובה
אני מכירה אותה מאז שנולדתי
היא תמיד מבינה אותי ומבינה כל דבר עובר עלי ,ואני יודעת שהיא תמיד תמיד תמיד! תהיה שם בשבילי
אבל אני שונאת שמתאמצים בשבילי באיזה שהוא מקום

כן… זה גורם מין הרגשה כזאת כאילו מרחמים עלייך…
הרגשה מעצבנת..
ואני שמחה מאוד שיש לך חברה כזאת :)
(אני עם המון חברות שהכרתי מאז שהייתי ממש קטנה כבר רבתי :\)

מבינה, מזדהה.
אהבתי מאוד. חבל לי לשמוע על זה, אבל אני מאמינה שזה יעבור, גם אם עכשיו זה נראה כ"חור שחור" ללא מוצא.
תתמקדי בעתיד, ככה אני עושה.
מאחלת לך שלא תרגישי כך יותר לעולם. שנה טובה!