לרקוד – פרק 51 (1D)

אביה/זאין

-כעבור יום-

״להביא לך עוד משהו?״ שאלתי את אור מליד דלת הדירה, היא ישבה על ספת העור השחורה עטופה בשמיכת צמר עבה ובוהה במבט אטום בטלוויזיה הדולקת כבר במשך שעות על ערוץ בישול סיני.
היא רק הנידה בראשה לשלילה , נאנחתי בשקט ביני לבין עצמי, היא הרוסה, יקח לה המון זמן לפני שהיא תחזור להיות מה שהייתה, אם זה בכלל יקרה .
יצאתי מהדירה וירדתי במדרגות אל עבר היציאה מהבניין , חיכיתי שזאין יאסוף אותי , מכרתי את השברולט מאליבו-2008 שלי כדי לחסוך כסף ולהשכיר דירה יחד עם זאין השבוע, הוא מצא עבודה בתור מוסכניק הוא די טוב עם רכבים אז הוא עשה עם זה מספיק כסף לתשלומים על הדירה.
השמש זרחה בשמים אבל לא חיממה, עננים אפורים מילאו את השמים בקבוצות מפוזות ורוח קרירה נשבה מעיפה את שיערי אחרונית, הידקתי את הצעיף לצווארי, מחכה כבר שזאין יגיע ויקח אותי.
היום אנחנו הולכים לחתום על חוזה שכירות לדירה שראינו אתמול, אנחנו מקווים שהיא תיהיה שווה את זה .
בעוד כמה ימים מופע הסיום שלי בבית הספר וכמה חודשים לאחר מכן אני מסיימת את השנה האחרונה שלי בתיכון.
כמעט שחכתי את התקופה הקשה שהייתה לי בתחילת שנה, שהפכתי להיות שונה, אחרת , לא מי שאני , שכול הלחץ הפיזי והנפשי שיגע אותי, מוטטת אותי, פירק אותי לגורמים ואין לילה שלא הייתי בוכה במקלחת אחרי שעות ארוכות של עבודה בבית-הקפה .
ואז הכול השתנה כשהכרתי את זאין, אני זוכרת את הרגע הראשון בו נפגשנו בבית-הקפה , איך שהוא היה מגעיל אלי ותוקפני, איך הוא סרק במבטו את אור , אני זוכרת איך שנאתי אותו כול כך מרגע לרגע.
וזה לא נגמר בבית הקפה, הוא התחיל לעבוד בבית הספר בגלל שעצרו אותו על השחתת רכוש , ואז הוא הציע את עצמו לעזור לי לרקוד אחרי שאנדרו שבר את הקרסול , והערב ההוא חקוק לי בזיכרון כול כך עמוק, הערב שחיבר אותנו.
אור ונייל ברחו לנו והשאירו אותי ואת זאין לבד, שהוא לקח אותי למסיבה המפוקפקת ההיא המלאה בזונות של רמירז, ולאחר מכן לקח אותי אל הבית שלו, איך רבתי איתו, וברחתי כול עוד יש לי רגליים. הוא מצא אותי במהירות, והלכנו אל תחנת הרכבת הישנה, שמה שפכנו את הלב אחד מול השני.
פשוט דיברנו עד שלבסוף התחלנו לרקוד, ואז זה קרה הדבר ששינה אותי מאני של פעם לאני של עכשיו, התנשקנו , התאהבנו.
כול אירועי החודשים האחרונים רצו בעייני רוחי כמו סרט שחור לבן וישן, גורמים לחיוך לעלות על פניי.
ראיתי את הרכב של זאין מתקרב לעברי מרחוק , הצבע האדום בוהק בעייני תחת האור הלבן של השמש , לא מחממת, לא מסנוורת.
הרכב עצר לידי והחלון השחור מבחוץ נפתח, מולי נגלה זאין, השיער השחור פחם שלו שאני כול כך אוהבת, העור השחור עם הזיפים הקטנים שמעטרים את החלק התחתון של פניו, העניים החומות-ירוקות מדהימות שכול פעם גורמות ללב שלי להחמיץ פעימה הכרחית, הגוף השרירי והחסון, שכול פעם מקרב אותי לחיקו אני לא רוצה לעזבו.
״את מתכוונת להיכנס או מה?״ שאל בחיוך מבולבל ורק עכשיו שמתי לב שידי קפאה על הידית האדומה כשבהיתי בפניו המושלמות והגבריות.
״כן… סליחה״ מלמלתי בחצי חיוך נבוך ופתחתי הדלת , מתיישבת במושב הנוסע לצד הנהג וסוגרת את הדלת האדומה אחריי, החום של המזגן ישר עטף אותי וחימם אותי , העביר תחושה טובה על העור שלי מתחת לסוודרים שכיסו אותי בהגנה מפני הקור.
״אין לך על מה להצטער, בואי הנה״ חייך כשהוא מושך אותי לתוך חיקו החם, גורם לי לתחושה טובה עוד יותר והיא רק מתחזקת עם כול שניה שעוברת.
שתי אצבעות נחו על סנטרי והרימו את מבטי אל עבר פניו השחומות והיפות, עיניו החומות-ירוקות הביטו הישר אל תוך עיניי החמות , מביטות, אוהבות, ומקירות.
שפתיו נצמדו לאט לשפתיי, פסקתי אותן לאט נותנת לו לנשק אותי , שפתיו החמות מעבירות צמרמורת בגופי , לאט לאט הוא מתנתק ממני ואני מתענה מכול שנייה ושנייה.
״מוכנה?״ שאל אותי בחיוך כשהתיישרתי במקומי והוא לחץ על הגז פותח בנסיעה לפי המהירות המותרת , זה מדהים איך הוא התחיל להקשיב לחוק , פעם הייתי יכולה להגיד תודה אם הוא לא היה עובר את ה-150 קמ״ש.
״בערך״ אמרתי מתרגשת , אני כול כך שמחה שסוף סוף אני וזאין נוכל לעבור לדירה משלנו, אולי זה קצר מוקדם בקשר שלנו, אנחנו זוג כבר כמעט חודש , אבל מי שופט כשאור היכנסה להריון כשהיא ונייל מכירים רק חודש .
נזכרתי באור שעכשיו בבית של זאין, עטופה בשמיכות ושבורה כול כך, אני אפילו לא יכולה לתאר מה ההרגשה שהיא חשה .
וכך שקעתי במחשבות על אור מרבית הנסיעה.

*

״הגענו״ חייכתי אל אביה כשעצרנו מול הבניין בו אנחנו משכירים את הדירה המשותפת שלנו, זה לא רחוק מבית הספר שלה, וזה קרוב לדירה של נייל , והארי שעכשיו עבר לגור בדירה של שובל.
היא יצאה מהרכב , דוממתי את המנוע ושלפתי את צרור המפתחות הכסוף מהחריץ, יוצא מהרכב וסוגר את הדלת האדומה המבריקה אחריי.
נכנסנו אל הבניין שנראה במצב לא כול כך גרוע , הדירה שאני ואביה הולכים להשכיר שוכנת בקומה הראשונה .
הגענו אל הדלת, דלת לבנה ומבריקה הושטתי את ידי ולחצתי על כפתור הפעמון, הרעש הצורמני נשמע מבעד לדלת מהדהד בתוך הדירה.
אביה שילבה את ידה בשלי, אפשר היה לראות את הלחץ ששרוי עליה, נתתי לה לחיצה קטנה ומרגיעה, מצייר עיגולים דמיוניים על גב כף ידה בעזרת אגודלי.
כעבור דקה אחידה וקצרה הדלת נפתחה ומולנו עמדה אישה צעירה , ״אתם אלה שמשכירים את הדירה?״ שאלה אותנו בחצי חיוך קל החושף טור שיניים לבנות וישרות.
״כן״ אביה ענתה בחיוך לוחצת חזק יותר את ידי מהלחץ, אני לעומת אביה מתרגש מהמעבר.
״בואו אחרי״ אמרה לנו ונכנסה פנימה לדירה, נכנסנו גם בוחנים בפעם השניה את הדירה שהחלטנו לשכור , רהיטי סלון בצבע עור שמנת, שולחן קפה מזכוכית ניצב באמצע, על הקיר תלוי מסך פלזמה דק אבל לא כול כך גדול , היא הובילה אותנו אל המטבח , לא רע , אבל צריך לצבוע מחדש את הארונות המתקפלים בצבע ונגה כהה.
״זה החוזה״ אמרה כשהגישה לנו את הדפים ותלתה תיק אדום וגדול על כתפה, אביה לקחה את העט העבירה את מבטה על החוזה ברפרוף וחתמה על הקו התחתון של המסמך.
״מזל טוב״ חייכה אלינו כנראה סוכנת הנדל״ן והגישה לנו צרור מפתחות כסופים.
״תודה רבה״ חייכתי אליה בנחמדות, אביה לחצה את ידה , ״אתם נשואים טריים?״ שאלה בהתעניינות כשהיא ואביה הלכו אל עבר הדלת, כדי להיפרד לשלום מסוכנת הנדל״ן , ״לא רק זוג״ שמעתי את אביה עונה בצחקוק קל ואז טריקת דלת המהדהדת אחרי שנפרדו בקצרה.
אביה חזרה אלי במהירות, ״אז עשינו את זה״ חייכה בהתרגשות כשהביטה מסביבה, הנהנתי אליה מאושר, שולח את ידי קדימה כדי שתתפוס בה , היא אוחזת בידי ואני מושך אותה אל חיקי ,מחבק אותה ועוטף את ידי סביב גופה הרזה.
״אתה שמח שהשכרנו דירה ביחד?״ היא שאלה כשראשה צמוד לחזי , וידי עברה בשערה השחור פחם החלק והארוך.
״אין בן אדם שיותר שמח ממני בעולם הזה״ אמרתי לה בנימת קול רצינית והרמתי את מבטה אל מבטי, עינינו נפגשו האחת בשני , עינייה החומות מבריקות הכול כך יפות כמו קרם שוקולדי חם הביטו הישר אל תוך עיני, היא גורמת לי להיות מאושר, מה שאף אחת לא הצליחה , היא זאת ששינתה אותי ב-180 מעלות .
״אני אוהב אותך״ מלמלתי אליה כשידי עברה לאחוז בצורה רכה בלחייה השזופה, היא נתנה לחיוך קטן לעלות על שפתייה הורודות והיפות, ״אני אוהבת אותך״ היא אמרה וקול מילה שיוצאת מפיה גורמת לי להיות מאושר עד יותר.
רכנתי מטה עד ששפתי נצמדו לשפתייה והכנסתי אותה לתוך נשיקה נעימה במטבח הדירה החדשה והמשותפת שלי ושלה.