פרק שני-סיפור על וואן דירקשן-Great Britain

"הטיסה לבריטניה-עוכבה" קראתי בפחד " אוי לא אני אצטרך לבטל את המלון ואת כל מה שקבעתי" רצתי לאחת העובדות ושאלתי אותה "לכמה זמן הטיסה לבריטניה עוכבה?" שאלתי אותה "אני לא יודעת זאת בעיה במנוע סביר להניח שזה לא יהיה פחות מ3 שעות" היא אמרה לי בחביבותה "נו באמת" חשבתי והתיישבתי על אחד הכיסאות הקשים של השדה תעופה ניסיתי לישון אבל לא הצלחתי אז פשוט שלפתי את האוזניות והאייפון שלי מהתיק עצמתי עיניים ונתתי למוסיקה להתנגן, מוסיקה זה הדבר היחיד שמרגיע אותי

*נקודת מבט זאין*

התעוררתי עם כאב ראש, אולי בגלל ששתיתי קצת ניסיתי לשטוף את הפנים ממש חזק אפילו שאני יודע שזה לא יעלים לי את הכאב ראש אני וכל הלהקה היינו בווילת חופשות שלנו בבריטניה והרשנו לעצמנו לשתות לפעמים אחרי יום התחושה ממש מגעילה. ירדתי למטה ליאם ראה סרט לידו לואי ישן על הספה והארי היה למעלה "מה רואים?" שאלתי את ליאם וניסיתי לעצור את כאב הראש החזק שלי "מהיר ועצבני 4" אמר לי ליאם בלי לחשוב "בסדר" אמרתי והתישבתי לצפות איתו

*נקודת מבט הארי*

התעוררתי היום נורא מאוחר לא רציתי לראות עם ליאם וזאין סרט כי ידעתי שאני אתבאס שלא ראיתי את ההתחלה אז יצאתי החוצה והסתכלתי על הווילה הענקית שאנחנו אמורים להיות בה במשך כל חופשת הקיץ יש בריכה קטנה ולא כל כך כיפית אבל הים קרוב ןהכי כיף חלהיות עם החברה בים. שלפתי מכיסי חטיף טוויקס ואכלתי אותו בביס אחד המשכתי להסתכל על הווילה עד ש….

*נקודת מבט יהל

אחרי שחיכיתי 4 שעות הטיסה סוף סוף יצאה שמעתי מוסיקה כמעט כל הטיסה ובשאר הזמן ישנתי המטוס סוף סוף נחת בבריטניה ויצאתי ממנו בריצה בגלל שהגעתי ב3 לפנות בוקר לא היה אף אחד שיסיע אותי אז הלכתי ברגל למצוא מקום לישון בו כל בתי המלון היו סגורים התחלתי לחשוב שאולי אני אישן ברחוב הלילה ואז חשבתי שאני יוכל לבקש ממישהו שיארח אותי המשכתי ללכת ופתאום ראיתי ווילה ענקית ואיזה איש אחד עם עטיפה של טוויקס מסתכל על הווילה הגעתי אליו ושאלתי אותו…