'טאח – טאח' – פרק 1
ישבתי על כיסאי המפואר, חושב על עינויים חדשים בשביל הנשמות.
מה עם לנעול אותן בחדר מראות אך במקום שהן יראו את עצמן הן יראו את הפחד הכי גדול שלהן?
או שאולי נשתמש בנקודות החולשה שלהם ונציב אותם מולם ולהגדיל אותם וניתן להם להשתולל אל מול עיניהן? אמממ לא מספיק טוב…
"אדוני!! אדוני!!" קריאה נשמעה מקדמת החדר וכעבור שנייה תליין ניצב מולי. גיכחתי, התליינים האלה תמיד הצחיקו אותי, הם כל כך נהנו לענות את הנשמות עד שחשבתי שהם אלה שצריך לשם באזורי העינויים ולא את הנשמות.
"מה?" היה כל מה שהשבתי לעברו.
"נשמה אחת הצליחה לשבור את מעגל העינויים ולהשתמש בו בכדי לענות בת אדם בחלומה" אמר ואני קפאתי. זה העולם שמעבר, הוא לא אמור להישבר, אי אפשר לעבור על חוקים כאן, אין אפשרות כזאת!! איך זה קרה?
"מי הנשמה?" שאלתי, הייתי חייב פרטים על המקרה וכמה שיותר, משהו פה אינו הגיוני. משהו פה לא אפשרי.
"ג'וני סמית'" אמר.
"קראתם לי?" קול נשמע מאחוריי. רציתי לגכח אך שלוש דקירות קלות בגבי השתיקו את הרצון.
הוא השיג את הקלשון.
לא חלפה שנייה ושתי מחיאות כף נשמעו – 'טאח – טאח'.
החדר החשיך לשנייה ומיד הואר שוב בצבע אדום. מצאתי את עצמי קשור בכבלי נחושת לרשת עשויה מקוצי ורד שחור. מלפני נשמה לא מוכרת יושבת בכיסאי והקלשון שלי בידה.
חיוך היה פרוס על פניה.
לקח לי שנייה להבין את המתרחש.
אוי לא.
תגובות (2)
נשמע מעניין, תמשיכי!!
תמשיכי נשמע מעולה