הטבחית של ביבר -פרק 6

נקודת מבט של גסטין:
"סיאל" הציגה את עצמה בקולה הרך שהתנגן בעדינות באוזניי.
חייכתי למשמע השם הוא שונה מכל שם שאי פעם הכרתי מיוחד בדיוק כמוה.
היא חייכה חיוך גדול והפעם אמיתי לגמרי כנה כזה שגורם לך לחייך אני עד היום לא חושב שיש מישהו מושלם אבל אצלה זה הפוך המושלם לא קרוב אליה , היא כל כך שונה , מיוחדת משהו אלוהי כזה שנפל משמיים בדיוק בדרכי.
חייכתי גם אני ושמח לראות שחיוכה רק גדל.
"אז למה אתה במטבח?" שאלה אותי מחכה לתשובה
"מסתתר" אמרתי באנחה
"ממי?" היא שאלה לא מבינה
"מהמעריצים שלי" אמרתי קצת עצוב מזה שאני לא יכול להגשים להם את החלום שלהם אבל זה ממש קשה אני יודע בעיות של מפורסמים -,-
אבל באמת זה קשה שאלפי אנשים עליך אני לא יגיד שאני לא אוהב את זה אבל לפעמים אני רוצה את הפרטיות שלי , אבל בכל ליבי אני מודה למעריצים שלי בלעדיהם אני לא הייתי פה היום.
אבל כרגע אי אפשר לדעת מה יקרה יש גם אנשים שהם קצת משוגעים…
"מעריצים?" שאלה לא מבינה, קוטעת את מחשבותיי
"את לא יודעת מי אני?" שאלתי קצת המום
"ברוור שאני יודעת" היא גיחכה
ואני נאנחתי אנחה מוזרה לא יודע אם הוקל לי או שזה יותר מוזר לי אני אפילו לא ידוע למה ציפיתי.
"קוראים לך גסטין הרגע אמרת לי" השלימה לאחר שנייה וצוחקת
ואז הבנתי שהיא באמת לא מכירה אותי.
"קוראים לי גסטין ביבר, מצלצל לך מוכר?" שאלתי קצת מופתע הרי בכל מקרה אני הדבר הכי חם שיש עכשיו מי לא מכיר אותי??? כנראה שהיא…
היא הנהנה לשלילה " זה אמור להיות לי מוכר?" שאלה וצער נשמע בקולה כאילו משהו לא בסדר בה , אני כבר מבין שהיא מהסוג שלוקח הכל עליו רק כדי שהכל יהיה בסדר וזה לא יציק לאף אחד באיזה שהיא דרך זה די הזכיר לי את עצמי.
"לא, אל תדאגי" אמרתי וחיבקתי אותה לא יודע למה אבל הרגשתי משיכה ענקית אליה, כאילו היא איזה מגנט ענק ואני לא רוצה להשתחרר ממנה, אני רוצה רק להכיר אותה יותר כל שנייה אני משתגע ממנה אי אפשר לצפות ממנה לכלום!
רק עכשיו שמתי לב ששקט אפילו יותר מידי והתרוממתי על רגליי מבין שזו ההזדמנות שלי לברוח מכאן.
"סיאל?" שאלתי מביט בה יושבת על הרצפה ובוחנת אותי
"כן?"
"מעוניינת לעזור לי?" שאלתי בהרמת גבות
והיא הביטה בי במבט מוזר שדי הצחיק אותי.