מתי היא תשים לב.. פרק 27 חלק א'

נקודת מבט הדר-
התעוררתי וראיתי את מתן במרפסת מעשן סיגריה כשהוא לבוש בתחתון שחור של קלווין קליין, אני בטוחה שהשכנים במרפסות האחרות שלהם נהנו להסתכל על מתן רק עם תחתון, הוא הגבר שלי!
קמתי למצב ישיבה והסתרתי את גופי העירום מתחת לשמיכה ולקחתי את החולצה של מתן שהיתה זרוקה על הריצפה ונכנסתי למקלחת ועשיתי את הארגונים שלי ויצאתי אחרי חצי שעה כששיערי חפוף ומסורק לקוקו חלש גבוה ואני לבושה בפיג'מה שלי.
"בוקר טוב אהובתי, איך ישנת?" שאל מתן ונשק לשפתיי נשיקה רכה, נשכבתי לידו והנחתי את ראשי על החזה שלו ומלמלתי בישנוניות "כל עוד אתה איתי.. אני מאושרת", היה בנינו שקט מרגיע, שמעו רק את הצליל של המקלדת של מתן.
"מתן" קראתי למתן והוא התעלם והמשיך לשכב במיטה ולהקליד באיפון שלו בזמן שראשי הונח על החזה השרירי והחשוף שלו.
"מתן כואב לי" אמרתי בעצב, הוא נשק לראשי והמשיך להקליד באיפון
"זה יעבור, יהיה לך עכשיו עגיל" אמר בחיוך קטן, "מתן אני יודעת שאתה ותומר חזרתם לדבר" אמרתי כשראיתי שהוא לא מספר לי. הוא כבר שבוע מסתיר את זה ממני..
"א..מה?" שאל והזיז את ראשי ממנו והתיישב מולי, "אני יודעת מתן. הוא סיפר לי.. הוא גם התחיל להתנהג אליי טוב, ברגע שחשבתי שאין בו טיפת אנושיות הוא שינה את זה." אמרתי
"לא התכוונתי להסתיר את זה, לא רציתי שתהיי מעורבת בריבים שלנו, ובכל זאת הוא חבר שלי.." אמר וליטף את ראשי, מתי אנשים יפסיקו לנסות להגן עליי?
"אתה מבטיח שפעם הבאה אתה לא תסתיר את זה ממני?" שאלתי, הוא הנהן בראשו והביט אל האיפון שלו והמשיך להקליד.
"מכור! תתייחס אליי" אמרתי בצחקוק קל, יש לו מליון ואחת אופציות מה לעשות איתי והוא במקום באיפון שלו
"אני שניה בא, זה מהעבודה ומהלימודים ומהבית וגם אורי" אמר וכששמעתי אורי חטפתי את האיפון מהיד שלו.

אורי הדר-
'אני מקווה שאתה שומר עליה. שלא תעשה שטויות, שתאכל והכי חשוב שתהנו שניכם, עבר עליכם תקופה לא קלה במיוחד, ואני רוצה להגיד לך תודה על שהיית לצידה במשך החודשיים הקשים האלה, זה דבר לא מובן מאילו. היא עברה הרבה בחיים ו…' באתי להמשיך לקרוא אבל מתן חטף לי בחזרה את האיפון שלו והדביק לי נשיקה קצרה לשפתיי ונעלם עם האיפון אל המרפסת.
נשכבתי על המיטה ועצמתי את עיניי, התקופה היתה באמת תקופה לא קלה.. לא בשבילי ובטח שלא בשביל מתן. אני מתחילה להתגעגע אל אמא.
אפילו שהיא ואני לא החברות הכי טובות.. אבל זאת אמא שלי..

הטלפון בחדר צלצל והפריע למחשבותיי, זאת היתה יובל, הבת זוג של יוסי
"יובל מה קורה" אמרתי לה ושמעתי אותה עונה לי מהצד השני בזמן שיוסי שר לה שירים, איך אני אוהבת אותם. הם כל כך מתאימים. הם ביחד כבר שנה וחצי, זה מטורף..
"מעולה ,אתם רוצים שנרד לאכול?" שאלה , באמת אני גוועת
"מתן יסיים את הזמן איכות שלו עם האיפון שלו ונלך בינתיים אני יתארגן" אמרתי וקבענו להיפגש בקומה הראשונה עוד שעה.

♦
"אני גוועת!" אמרה יובל ואני הנהנתי בראשי כהסכמה והלכתי איתה אל כיוון האוכל, אם הבנים היו דואגים לנו לאוכל, ממזמן היינו אנורקסיות. רק אוכל משמין הם מביאים, אנחנו רוצות ארוחת בוקר בריאה! סתם על מי אני עובדת? יש פה פנקייקים חינם!
חזרנו לשולחן שהבנים תפסו לנו בחוץ, הנוף היה מרהיב, המדשאות הירוקות והגן שעשועים הקטן והבריכה עם המים הכחולים והנעימים. מרגיע.
התיישבתי ליד מתן כשממול יושבים יובל ויוסי.
"פה גדול" אמרתי למתן וצחקתי כשדחפתי לו פנקייק מלא בסירופ מייפל לפה.
מתן אכל פנקייק ואני אכלתי לחם עם חמאה ומלפפון ירוק.
"תאכלי גם את פנקייק" אמרה יובל ושמה לי בצלחת, חייכתי ואמרתי "אני לא אוהבת עם סירופ מייפל" ומתן קם מהשולחן וחזר אחרי כמה דקות עם פנקייק מגולגל, אם זה זה , אני מאוהבת סופית
"בלינצ'ס עם גבינה ואוכמניות בשביל הדרי" אמר והביא לי
"אני אוהבת אותך" אמרתי בהתרגשות
"מפונקת, את אוהבת אותי רק עכשיו?" שאל מתן וצחק, הנהנתי בראשי ואז חזרתי בי "אני אוהבת אותך מפעם לפעם יותר ממה שאהבתי לפני"
"משוררת קטנה" אמרה יובל ונישקה את יוסי.

♦
"אני רוצה שק קמח" אמרתי וקפצתי על גבו של מתן שעשה לי שק קמח בזמן שהלכנו ברחובות איטליה העתיקה.
"איפה יובל ויוסי?" שאלתי בזמן שהתיישבתי על הספסל ליד מתן והנחתי את רגליי בין שתי רגליו ואת ראשי הנחתי על כתפו, ידיו ליטפו את גבי ושפתיו נישקו את שפתיי כל כמה שניות כשהרגשנו שהמגע של שנינו חסר אחד לשנייה.
"כן כן , הרגשתם שנעלמו ולא טרחתם לחפש אותנו?" צחק יוסי
"תראי איזה שמלה יפה ושורט יפה קניתי" אמרה יובל בהתלהבות ונעמדה מולי כשהיא מוציאה שורט ניטים בהיר מהמם ושמלה כחולה קצרה סטרפלס צמודה.
"מעלף!" אמרתי והתלהבנו מהדברים שהיא קנתה, יוסי התיישב ליד מתן והושיב עליו את יובל ונישק את עורפה שהיא חשוף כי היא עשתה קוקו גבוה.
יובל היא ילדה יפה. יש לה שיער חום בהיר ועיניים חומות נוצצות, כשאתה מסתכל לה בעיניים אתה נשבה בקסם שלה.
"הבאתי יוגורט עם פירות מהדוכן שם, כמעט ושכחתי" אמר יוסי והוציא מתוך שקית כחולה
קופסא ופתח אותה, בתוכה היו 4 גביעים של יוגורט עם שוקולד מעל ופירות שנראו טובים מאוד. בתוף הקופסא היה קרח שישמור על היוגורט טוב, ישבנו ואכלנו כמו 4 תיירים לא מתורבתים , צחקו כל שניה , מתן האכיל אותי ביוגורט שלו והכריח אותי לאכול את כל האוכמניות שהיו לו ביוגורט, הוא לא אוהב שהצבעים מתערבבים לו ביוגורט, פינוקי שלי.

"והחלק הכי מוצלח של הטיול" אמר מתן ולחש לי בשקט "חוץ מהלילה של אתמול" ואני פלטתי צחקוק נבוך והתייצבנו כולנו במקום של הגונדולות.
היתה שעה יפה, התחילה שקיעה, אבל עדיין היה אור. עלינו על הגונדולה , כל אחד בגונדולה אחרת.
ישבתי מאחורה ליד מתן והגונדולה התחילה לשוט, צילמתי את מתן ואותי ביחד ואז את יוסי ויובל שצילמו גם אותנו.

"הטיול הזה לא היה יכול טוב יותר בלעדייך" אמר ונישק את שפתיי
"החיים שלי לא היו יכולים להיראות טוב יותר בלעדייך" אמרתי והבטתי עמוק בתוך עיניו והוספתי "גם כשחשבתי שאני הפעם נופלת שוב עם לבור ולא יוצאת ממנו אתה הצלחת להוציא אותי. כמו כל פעם מחדש. עזרת לי לעבור מכשולים רבים. כמו הסוד הזה ש.. שאתה יודע.." אמרתי ולא רציתי להמשיך את המשפט.
"כן אהובתי.. אני יודע איזה סוד." אמר ונשק לראשי ונתן לי תחושת רוגע שנתנה לי כוח להמשיך.
"והמחלה של אמא שלי ששוב פעם התפרצה, והייתה בשבילי ובשביל ענת בכל רגע ורגע , אתה לא וויתרת וזה לא מובן, כי הרבה היו מעדיפים לברוח אחרי שישמעו את הסוד שלי ואת זה שאני בעניין של חיים ומוות עם אמא שלי, אבל היא תהיה בסדר.. נכון?" אמרתי ושאלתי את השאלה יותר את עצמי ממה שרציתי לשאול אותו.
"היא תהיה בסדר. את תראי. אני לא הכי טוב במילים אבל יש שלושה מילים שלא היתי אומר לכל אחד. אז הדר אני רוצה שתשמעי ותביני -אני אוהב אותך- מהרגע הראשון שבאתי לדירה שלך ושל עומרי וראיתי אותך נכנסת לי ללב. אבל היית אז עם תומר, לא יכולתי לתת לרגשות האלה להתפתח לאן שהוא. והיום אני שמח שהתוודתי בפנייך" אמר ולא יכולתי לחכות שניה והנחתי את יד ימין של על הלב שלו ואת היד שניה הנחתי על עופו ונישקתי את שפתיו נשיקה ארוכה. ידיו לא היססו והחזיקו במותניי והושיבו אותי על רגליו ורגליי היו בכל צד שלו. האיש שהשיט את הגונדולה צילם אותנו ואמר למתן משהו באיטלקית. "מה הוא אמר?" שאלתי את מתן והתיישבתי בין שתי רגליו וידיו היו כרוכות סביב מותניי וידיי הקטנות לעומתו הונחו על ידיו החזקות והחסונות שליטפו את בטני בעדינות כי עדיין כאב לי מהעגיל.
"הוא אמר שאנחנו זוג יפה" צחק מתן, "ומה עוד?" שאלתי, זה היה נראה לי קצר מידי..
"את זה את תגלי עוד מעט" אמר ונישק את כתפי, הסתכלנו על הבתים שנמצאים בתוך המים, לגור בתוך מים, הם באים לבית עם סירה אשכרה.
"נראה לי שהייתי חוטפת מחלת ים אם הייתי גרה כאן" אמרתי וסגרתי את אפי כי הריח היה מחריד. אבל היופי היה אין סופי.
"אני הייתי תתרן אני חושב" אמר מתן וצחקתי, באמת מסריח כאן. (תתרן-אדם שאין לו חוש ריח)
יצאנו מהסירה אחרי ששטנו הרבה, אבל הרבה זמן, נהנתי כמו שלא נהנתי בחיים.
הבן אדם פתח בפניי את רגשותיו ואת כל הדברים שהיו בלב שלו, זה יותר מרגש מסתם לצאת לדייט.
הסתובבתי עם מתן שכרך את ידו סביב כתפי וטיילנו בין הדוכנים וקנינו מזכרות, קניתי גונדולה קטנה למזכרת. "יוסי ויובל נסעו למלון, אני רוצה לקחת אותך למקום שהיתי בו כשהיתי קטן" אמר מתן ונשק לראשי בזמן שהלכנו אל מקום לא מוכר.
"היית פה כשהיית קטן?" שאלתי, הוא הנהן בראשו ואמר "כשהיתי בן 16 הלכתי עם סבא שלי לבקר את אחותו" אמר והמשכנו ללכת עד שהגענו למסעדה קטנה ורומנטית. שקטה ורגועה.
המארחת קיבלה את פנינו וישבנו בשולחן פינתי, יין חיכה לנו בשולחן כבר, מתן נראה כמו מאהב איטלקי מרוקאי אסלי. יש בו את הצד הרומנטי של האיטלקי, השקט, ואת הצד המרוקאי העצבני אני לא רוצה לפגוש…
כשהיתי בכיתה י' יצאתי עם מישהו תימני, אהבתי אותו הכי שבעולם, באמת שחשבתי שאיתו אני מקימה משפחה. הוא היה בן אדם חם ולבבי, אוכל היה בשפע, מתנות בשפע, הוא היה חתיך גם.
המשפחה שלו אהבה אותי ויצאנו איתם לטיולים ואל המשפחה שלו. עד שאור החליט שבא לו לנשק אותי בפומבי בבית הספר ויאיר היה שם. יאיר החבר שהיה לי בכיתה י'. כמובן נפרדנו..
הוא נפרד ממני.. אבל הוא היה בן אדם טוב הוא אמר לי שהוא מאחל לי שאני אמצא את הבן אדם שידע להעריך אותי ולאהוב אותי כמו שאני. הוא לא שמר טינה. הוא רק אמר שזה יותר מידי והוא מעדיף שניפרד. אני איחלתי לעצמי למצוא מישהו כמוהו. ומצאתי, אני מקווה שבאמת מצאתי.

"איפה סבא שלך?" שאלתי ונשכתי את שפתי התחתונה, מתן מזג לנו יין אדום ופחדתי שמתן יגיד שהוא נפטר.
"הוא גר באשקלון, הוא וסבתא" אמר כשראה שהיתי לא רגועה, לגמתי מהכוס יין האדום,
"הוא כבר שמע עלייך, תהיי רגועה" צחק והוסיף "בהזדמנות נראה אותו" אמר והחזיק את יד ימין שלי.
"באת לכאן כשהיית בן 16? שאלתי בחיוך קטן הוא הנהן בראשו ואמר "באתי לכאן עם סבא שלי והוא סיפר לי שכשהוא הכיר את סבתא שלי, הוא לקח אותה לכאן בדייט הראשון שלהם, ותמיד אמרתי לעצמי שאני אקח לכאן את הבת זוג שלי לדייט במקום הזה, המקום הזה עבורי לפחות מרגיש מיוחד, ומכיוון שלא יצאנו לדייט רשמי עד עכשיו והיום אנחנו חוגגים שלושה חודשים, אני חושב שזה הרגע שלנו לצאת לדייט רשמי לכאן" אמר והרים את הכוס יין ואמר בקול השקט והרגוע שלו "לחיי הדייט הראשון שלנו", הרמתי את כוסי ועשינו לחיים.

דיברנו על הרבה דברים משמעותיים בחיים. בחיים לא חשבתי שאני יגיע לכזה עומק של שיחה עם בן אדם, בן אדם שהוא בן אדם לחיים. הגבר שלי.
"כשדיברת עם יוסי אני ויובל הסתובבנו בקניון וקניתי לך משהו" אמרתי והוצאתי מהתיק צד שלי קופסא כחולה , הגשתי למתן את הקופסא והוא עיקם את גבתו ואמר "אם את מציעה לי נישואין אז תחכי עם זה קצת" צחקתי וניתקתי את קשר אצבעותינו ואמרתי "אני אחכה עם זה" , הוא פתח את הקופסא והוציא את השעון זהב, הוא הסתכל עליי ואמר "תודה חיים יפים שלי, איפה מצאת את זה?" אמר וקם מהכיסא ורכן אל עברי נשיקה קצרצרה. ניתקתי את הנשיקה כשהרגשתי בטעם של היין האדום וחייכתי.
אז אתם בטח שואלים מה הסיפור של השעון.. למתן היה שעון מזהב מאוד יפה ואחרי השבת חתן הוא שכח את זה על השולחן וזרקו את כל הדברים שעל השולחן אל תוך הפח הגדול, התאכזבתי בשביל מתן, אבל מתן נשאר רגוע ואמר שזה לא נורא.
הוא ענד את השעון על ידו ונישק את כף ידי, פניי עוטרו בסומק ורדרד שעכשיו נעשה וראיתי את מתן מוציא משהו מהכיס הקדמי של מכנסיו, קופסא. זאת לא טבעת נישואין זה ברור. אבל עדיין..
"אל תיבהלי" צחק והחזיק בידי ופתח את הקופסא, "אז גם אני רומנטיקן וקניתי לך צמיד, אם לא תרצי לשים אותו אני לא ייעלב" אמר בחיוך קטן
לקחתי את הקופסא מתוך ידיו הגדולות וראיתי בתוך הקופסא צמיד זהב עם חריטה עליו,
Matan והאות האחרונה של השם של מתן מתחברת אל תוך השם שלי Hadar
הצמיד הכי יפה שראיתי איי פעם. בלי יותר מידי משפטים. רק הדר ומתן אומר הכל.
"האות שלך מחוברת עם שלי, כי חיברת אותנו, מהרגע שהכרנו הרגשתי מחובר. קשור אלייך" אמר והרגשתי שמתחילות להתבצר בתוך עיניי נהר.
"בקשה. אל תבכי." אמר ונישק את כף ידי, ניגבתי את העין שלי והנהנתי בראשי.
"אתה כל כך טוב אליי" אמרתי וקמתי מהכיסא שלי והתיישבתי על מתן, באמצע מסעדה.
הנחתי את ראשי על כתפו ונישקתי את צווארו. ידיו ליטפו את גבי ושפתיו הוציאו מילים מנחמות מתוך פיו.
"אני אוהב אותך. את אוהבת אותי?" שאל, "יותר מכל דבר." אמרתי

סיימתי לאכול את הפסטה הטעימה וניגבתי את פי כל כמה שניות שהיה מלוכלך מהרוטב שמנת של הפסטה הטעימה. מתן שומר מאוד על כשרות , ואני ככה לא דואגת כשהוא לוקח אותי לאכול במסעדות.
יצאנו מהמסעדה והיה קר מאוד, למתן לא היה ג'קט אבל מתן חכם בשביל זה. הוא נכנס לחנות וקנה ג'קט של HOLLISTER והביא לי את הג'קט, הוא היה מאוד מחמם. ידו של מתן נעטפה סביבי והלכנו בחזרה אל המלון.
נשכבנו במיטה במלון אחרי שהתקלחנו והיינו לבושים בפי'גמה וראינו סרט בטלוויזיה שמתן שם דרך האיפון וחיבר למסך של הטלוויזיה.
'מהיר ועצבני 6' לא התלהבתי מהסרט הזה, אבל כשראיתי אותו עכשיו עם מתן אז כן התלהבתי.
יובל ויוסי שמו שלט על החדר 'נא לא להפריע' וגם הפלאפון שלהם על שקט, אז ניצלנו גם אנחנו את הזמן וראינו סרט בנעימים.
"אל תיגע לי ברגליים" אמרתי נבוכה כשהרגשתי את רגליו מתחככות ברגליי,
"למה?" צחק ושיחק בשיערי שנח על החזה שלו, "ככה" צחקתי ומתן העביר את רגלו על רגלי וצחק
"כי יש לך קוצים?" אמר
"זה רק מרגיש ככה, אין לי שיערות" אמרתי בצחקוק קל, אני כבר לא מרגישה נבוכה ליד מתן
אני יכולה להסתובב לידו עם שיערות בבית שחי. אבל אני לא יעשה את זה.. הוא לא יגיד לי שאני מגעילה, אבל אני מורידה בשביל עצמי, להרגשה האישית שלי.
"אני יודע מאמי" אמר ונשק לראשי, הרמתי את כף ידיי וליטפתי את הזיפים הקשים שיש לו בפנים
"עכשיו אני מרגישה מסריחה עם שיערות ברגליים" צחקתי
"עם קוצים ברגליים" תיקן אותי מתן, צחקתי והרמתי את חולצתי מעט למעלה וראיתי את העגיל בטבור שלי.
"את מרוצה מהעגיל?" שאל מתן וליטף את הבטן שלי ונזהר על הטבור
הנהנתי בראשי ומתן צחק ואמר "זה יעבור לך.. ככה זה היה לי עם העגיל בגבה, זה היה לכמה זמן ואז הורדתי" אמר. זה מה שאני מרגישה עכשיו…