רכבת אקספרס לאהבה | 46 | אומלט

בוקר. השמיים אפורים קצת והריח של האומלטים מגיע עד לאוהל, אני לא אוהבת בצל. בטח שלא שרוף. אני קמה ומשפשפת את הראש. אני עייפה, רק אלוהים יודע כמה. אני מבולבלת, או כמה שאני מבולבלת.
אני מסתכלת לצדדים ורואה שאפילו השק שינה של ליה ריק, טוב נו, מזרון עם שק שינה. אני יוצאת החוצה יחפה ומתלוננת על הכאבים שזה עושה לי ברגליים….. אני מוצאת כפכפים ומסתכלת קצת על הסביבה. אני רואה את ליה עושה עמידות ידיים, את אליס משחקת עם ג'ייקוב ב…. לא ברור…. את האנה מכינה אומלטים ואת שאר הבנים עושים כושר. פאק, אפילו בטבע?!!?
אני מחייכת כשאני רואה את פרדי. אני מסמיקה כשאני נזכרת בנשיקה של אתמול. אני מתרחקת והולכת לעמוד ליד האנה בזמן שהיא מכינה את האומלטים.
"לא ידעתי שאת יודעת לבשל…" אני אומרת כשאני מסתכלת עליה הופכת במיומנות את החביתת-אומלט שלה ושופכת אותה בקלות לתוך צלחת פלסטיק רב פעמית. היא מחייכת. אני יכולה לראות את הרוח משחקת בשוונצים שיוצאים לה מהקוקו בלוף המרושל הזה. אני מתחילה לצחוק קצת ושמה לה סיכה. היא מחייכת ונותנת לי את האומלט הראשון. אני מנידה בראש בתור לא. אני מסתכלת על פרדי. אנחנו צריכים לדבר. אמרו לי שהוא בא אתמול, אבל עד אז כבר ישנתי. הייתי מותשת. אני מסתכלת עליו והוא מסתכל עליי. תיאום מושלם.
אני הולכת אליו מהר, כדי שלא אוכל להתחרט. אני מסתכלת על הידיים שלו מפסיקות את מה שהן עשו ועל הרגליים שלו מתקדמות אליי. אני עומדת מולו עכשיו, ואני מחכה להסברים.