סיפורי ערסים :) פרק 60

פרק 60 :

" אוקי.. או שבכית כל הלילה או שהסנפת "
אמא שלי אמרה שהיא הורידה לי את השמיכה מהפנים בבוקר.
ישנתי רק שעה וחצי וכל שאר הזמן בכיתי.. אין פלא שהעיניים שלי אדומות ונפוחות.
– " אני לא מרגישה טוב " אמרתי עם מבט רומז על הבית ספר.
– " בכית ? " אמא שלי שאלה.
" בקטנה " עניתי. שיקרתי.
– " טוב אני לא אשלח אותך ככה לבית ספר אבל בלילה מחכה לנו שיחה " היא אמרה ויצאה.
נכנסתי לוואצאפ ונכנסתי לשיחה עם אלירן לראות מתי הוא היה מחובר לאחרונה,
היום ב3:15. טוב אז לבית ספר הוא עוד לא קם ולא חושבת שהוא מתכנן לקום..
השיחה האחרונה שדיברנו עליה בוואצפ זה על מי אוהב יותר , אשכרה רבנו על זה..
אז איפה האהבה הזאת עכשיו ?
ושוב.. הדמעות יורדות כמו תקליט חוזר , רק אלירן עולה במחשבות והדמעות מתחילות..
שמתי את הראש מתחת לכרית ורציתי להישאר שם כל החיים.
צלצלו בפעמון של הדלת , צלצלו , צלצלו ,צלצלו עד שהעירו אותי.
סידרתי את השיער בקטנה והלכתי לפתוח.
" קודם כל למה לא באת יזונה ? " אמרו ישר שפתחתי את הדלת.
בוקר טוב זה בוקר עם מאי על הבוקר.
– " לא הרגשתי טוב " אמרתי.
העיניים האדומות והנפיחות שהיו בבוקר נעלמו כי השלמתי את השעות שינה.
" מה כאב לך הראש אוזניים עיניים אף שיניים ? " היא שאלה. הלב כאב לי!
צחקתי.
" אמאלה איזה קשה היה המבחן באזרחות , עשית בשכל שלא באת " היא אמרה.
– " אם היית מקשיבה לה בשיעורים ולא מסתלבטת על איך שהיא מדברת אולי היית יודעת "
" חחח שקט את , דברי איתי מחר אחרי המבחן " היא אמרה וצחקה.
– " מה מחר ? " שאלתי.
" היא אמרה הזדמנות אחרונה לאלה שלא עשו רק אחרי השיעור של מחר "
– " ומי לא עשה ? "
" רק את " היא צחקה.
– " פאק אין לי כוח ללמוד "
" תביאי דף אני יביא לך את השאלות שאני זוכרת "
היא כתבה לי איזה שלוש ארבע שאלות.
" יאלה תלמדי " היא אמרה ובאה ללכת.
– " ללמוד אפשר כל החיים , תשארי קצת " היא אמרה.
" ללמודדדדדדדד " היא אמרה והלכה.
אוף כאילו למישהו יש כוח ללמוד עכשיו.
עליתי לחדר הייתי בפייסבוק , היום הוא משעמם משום מה.
פתחתי את המחברת באזרחות והתחלתי לחזור על החומר,
רוב החומר בכלל לא ניכנס לי למוח , לא הייתי מרוכזת בשיט..
זה היה סתם לקטע להגיד שלמדתי..
נכנסתי לווצאפ לראות מתי אלירן היה מחובר לאחרונה ,
היום ב3:15. אין שינוי.. שיקום כברר!
– " חייםשלי שומע שנייה ? " שלחתי הודעה לאדיר.
" כן יפהשלי ? " הוא החזיר הודעה אחרי כמה דקות.
– " אלירן באמת עוזב ? " שלחתי.
יכול להיות שהוא סתם עבד עלי באותו יום , הלוואי הלוואי הלוואי!
" כן , עוד יומיים הוא אמר לי "
– " יומיייים ???? " מה יומיים עכשיו , אני אשתגע בלעדיו.
" כן הוא לא אמר לך הזבל ? "
– " זרק איזה מילה אבל לא הרחיב , לאן הוא הולך ? " שלחתי.
" לאמא שלו , היא לא גרה פה בעיר אבל נסיעה של 20 דקות מפה לא כזה ביג דיל "
זה ביג ביג ביג דיל!!
– " ומתי הוא חוזר אתה יודע ? "
" הוא אמר משהו על סוף החופש " הוא אמר.
מהההההההה?.
זה יוצא שהוא עוזב לשלושה חודשיים בערך.
100 אחוז אני ישתגע , הוא יבוא לבקר אותי בבית חולים פסיכיאטרי אני רואה את זה!
וגם זה אם הוא יסלח לי עד אז..
זה משגע אותי איך הוא לא מתגעגע אלי , איך הוא לא מוריד מהאגו בשביל לסלוח לי ,
בסדר הבנתי עשיתי טעות ביקשתי סליחה למה הוא אוהב לסבך את הכל ?