'טאח – טאח' – פרולוג

'טאח – טאח' שתי מחיאות כפיים מהירות נשמעות, כמו אלה שעושים בכדי לקרוא למשרת או שרוצים לזרז בן אדם.
עיניי נפקחו באחת.
דלת הופיעה מולי,היא הייתה פתוחה.
עברתי דרכה, נכנסת לחדר ריק.
לא הרגשתי את רגליי דורכות על רצפה, לכן גם לא הופתעתי כשראיתי שאין רצפה.
הסתובבתי סביב עצמי, בוחנת את החדר הלבן.
'טאח – טאח' המחיאות נשמעו שוב ולפתע החדר הלבן הפך לאדום.
פערתי את עיניי.
לחישה נשמעה מאחוריי -"מפחיד נכון?"
הסתובבתי אך לא ראיתי דבר.
"מלחיץ, נכון?" לחישה נוספת הפעם מימני.
הסתובבתי שוב אך לא ראיתי דבר.
'טאח – טאח' המחיאות נשמעו שוב והפעם מסך הופיע למולי.
"תגעי בו" הלחישה הפעם נשמעה מכל כיוון אפשרי.
למרות הפחד שבער בי נגעתי במסך.
תמונה הופיעה על המסך ואני במהירות משכתי את ידי לאחור.
גבה -אשר היה מכוסה בבגד כלשהו ובשערה הערמוני- של אישה כלשהי הופיעה על המסך.
נגעתי שוב במסך.
התמונה התחילה לזוז.
האישה נפלה לכיווני, אך כל מה שקרה היה שגבה נעלם מהמסך ודמות המחזיקה באקדח הופיעה למולי.
לדמות היה חיוך מרושע על השפתיים.
עינייה נצצו באושר.
הסתכלתי על הדמות הזאת בתימהון.
המסך נכבה.
'טאח – טאח' המחיאות נשמעו שוב.
הדמות הופיעה למולי,היא הייתה בן.
לקח לי מספר שניות להבין מי זאת וכשהבנתי – קפאתי במקומי.
'טאח – טאח' הוא מחא בכפות ידיו, גבה של האישה הופיעה למולי.
הוא סובב אותה.
זאת הייתה אני.