יוליוס בלק – פרק 1

זהו סיפור ההמשך לג'ונסון בלק : )
הוא יותר קצר , אבל לא פחות מרתק (;
מקווה שתאהבו !!
———————————————————————————————
לרוץ,לנשום,לחשוב,להבין
להתחבר,להתקדם,לקוות,לנסות
לפול,לשמוח,לשער,לדמיין
להיות שם.

פרק ראשון- היום הראשון .

"מזלללללללללללל טוב !!!!!!!!!!!!!!!!! " כולם צעקו לי כשהתעוררתי וזרקו עלי נצנצים ובלונים , התיישבתי בקושי על המיטה וחייכתי אל כולם " תודה , עכשיו תתנו לי עוד חמש דקות .."
הם כולם צחקו ופינו לי את החדר כדי שאוכל לקום בשקט ולהתארגן
קשה לקום בבוקר .. מאוד .
כיום הנסיכות לא קמות ב14:30 בצהרים , יש להם בית ספר על הראש !!
ועוד בית ספר חדש ? עם כל סוגי האוכלוסיות בשנדל ?
אולי תערפו את ראשי בכיכר וזהו ?!
קמתי ממש לאט ונכנסתי להתקלח , עשיתי מקלחת חמה וארוכה שהיתה אמורה להעיר אותי יותר .. לא עזרה!
הבטתי במראה ובחנתי את הפצעים החדשים שהופייעו על פרצופי , הם לא אמורים להפסיק לצמוח מתי שהוא ?! אני כבר בת 16 היום !!! בחנתי אותם שוב ושוב וויתרתי על האופציה להסתיר אותם בעוד שכבת מייק אפ , אני לא רוצה להראות כמו בובה !
לבשתי את החצאית ג'ינס וחולצת בית ספר לבנה וירדתי לאכול ארוחת בוקר

" בוקר טוב לכולם " אמרתי שנכנסתי לחדר האוכל הארוך והעמוס כל טוב
" בוקר טוב יוליה " כולם ענו לי והמשיכו לאכול בפה מלא … אוף … למה כל העולם צריך לאכול איתנו ?
ישבתי ליד אמא שלי שמזגה לי חלב וקורנפלקס לצלחת , אכלתי לאט ועניתי לה מידי פעם על השאלות שהיא שאלה אותי בקשר למסיבה ולבית ספר ..
כשהייתי קטנה ההינו ממש בקשר טוב .. מאז שגדלתי נעשתי יותר ילדה של אבא … היא אני עדיין ממש קשורה אליה והכל אבל … זה כנראה גנטי :)
" בוקר טוב לכולם !!! שלום לילדת היום הולדת !!!! כבר שרתם לה ?! היום יום הולדת .. " רוברטופ התחיל לשיר ולמחוא כפיים כנכנס גם הוא לחדר ושם לי כתר העשוי מבלונים על הראש , וביד השניה עשה תעלולי אש שהשיעשעו את כולם על הבוקר ..
רק רוברטופ מסוגל לכךך
" תבקשי משאלה נסיכה " הוא שם את ידו ממש מול פני והרחקתי את ראשי מהאש הבוערת .. " אמ … טוב נו .. " אמרתי קצת בהלם . עצמתי את עיניי וחשבתי – מה הדבר שאני הכי רוצה בחיים ? מה הדבר היחיד שאין לי ?
ביום הולדת הזה – ביקשתי אהבה .
כיביתי את ידו בנשיפה אחת , האש כבתה וכולם מחאו כפים , אך אחרי מספר שניות היא נדלקה שוב והתייאשתי
" אני הולכת לבית ספר " הדגשתי את המילה בית ספר כשאבא נכנס לאולם וצעד לקראתי " דיי ילדונת , יהיה בסדר !! תכירי קצת נערים ונערות חדשים ! זה לא יזיק !! " הוא חיבק אותי חזק ונתן לי נשיקה על הראש לפני שפנה לארגן לעצמו קפה נורמאלי , הודתי לכולם ויצאתי ליומי הראשון בבית הספר עם הנהגת שלי
" בוקר טוב מלכה שלי ! יאלה נוסעים לבית ספר תחגרי " היא אמרה לי בקול המתלהב וה…ערסי שלה . אין הגדרה אחרת – היא פשוט יותר מידי עממית …
" בוקר גרוע חיים שלי !! " חיקתי אותה " יאלה נוסעים לגהנום !! " אמרתי בחיקוי התלהבות שחגרתי , היא כרגיל התפוצצה מצחוק והתחילה לנהוג בכבישים בדרך לבית ספר .
הנסיעה ארוכה . יותר מידי ארוכה . ישבתי כל הנסיעה ושמעתי מוזיקה וניסיתי להתעודד – לא הלך כ"כ … תראו , מגיל 0 אני לומדת בארמון את כל המקצועות , עשיתי כבר בחינות של משרד החינוך בממלכה וקיבלתי בכולם ציונים מעולים . אז בשביל מה ללכת ללמוד עם עוד 30 ילדים בכיתה ?! במה זה יועיל לי ? יש לי את החברות שלי וזהו ! למה להתערבב ?
ולמה לעשות את יום תחילת הלימודים דווקא ביום הולדת שלי ?!?!?!?! זה יוריד לי את כל החשק לנשף עוד יומיים !! (דחו אותו בכלל שאני צריכה 'להתאקלם' … אלוהים תושיע אותי !!)
נסענו ונסענו וזה הרגיש לי כמו נצח , לבסוף הגענו לבית ספר . נתנתי חיבוק ונשיקה לדיזי הנהגת ויצאתי מהרכב .
ואו .
זה מדהים !!! הבית ספר ממש לא כמו שדמיינתי אותו .הוא לא נראה כמו כלא למרות השערים הגבוהים , הבניינים הם בעצם סוגים שונים של וילות מדהימות ויפות . בן בניין לבניין יש רחבת דשא ענקית עם נדנדות וספסלים ופופים – הגעתי לגן עדן?!
נכנסתי לבית ספר והתחלתי לחפש אולם הכנסים שבו היה צריך להתחיל ממש עכשיו , אזור בית הספר ממש גדול ! בסוף ראיתי את השלט על בניין האולם ונכנסתי אליו .
פיו , ממש הגעתי לפני שהתחילו ! זה רק מה שהיה חסר לי היום , לאחר ! נכנסתי לאולם הרועש שבוואט אחת השתתק ובהה בי , זה היה מבייך ! לא ידעתי מה לעשות , פשוט חייכתי והלכתי לתפוס לעצמי מקום . כולם התנדבו לתת לי לשבת לידיהם אבל סיירבתי בעדינות ' חבורה של צבועים ' חשבתי לעצמי ..
התיישבתי באחד הכיסאות בשורות האחרונות והצלחתי להתרכז בדברי המנהל והמורים למרות הלחשושים והריכולים של התלמידים עלי .
הרכזת הציגה את תוכנית שנת הלימודים , היא הסבירה על הבגרויות ועל המתכונות .. היא ניסתה להסביר את זה כ"כ נחמד אבל ממש לא הלך לה ! נלחצתי רצח !!! אלוהים אדירים , איך אני שורדת את הבגרות במתמטיקה השנה ?
סוף סוף נגמר הכנס וכולנו עמדנו ולשירת המנון שנדל המסורתי , והפעם כולם בהוו בי !! פשוט לא יכולתי לסבול את המבטים שלהם !! מה אני חייזר ?!?! אני ילדה בדיוק כמוהם!! והם לא בוהים בכל אחד ואחת !!
ברגע שנגמר ההמנון אותו אני מחוייבת לכבד יותר מכל דבר ברחתי החוצה לפני כולם . היתה לי רבע שעה עד שאני צריכה ללכת לבניין שכבת י' שהיה במרחק קצר מאולם הכנסים ואותה ביליתי בשיחה ארוכה עם אבי בטלפון
" אבא , במה חטאתי ששלחת אותי לפה ?! זה סיוט !!!! כולם רק נועצים בייי מבט ומרכלים עלי !!אני לא רוצה את זה !!!! " בכיתי לאבא בטלפון כמו ילדה קטנה , כן בכיתי ! היו לי דמעות בעינים !!
" יוליה , את חייבת ללמוד להתמודד עם העולם שבחוץ ! לא כל החיים את תהיי סגורה במסגרת השלטוון עם המורים הפרטיים והשקט , את חייבת ללמוד מהי חברה אמיתית !! " הוא אמר ונשם עמוק "יולייה אל תבכי ילדתי .. זוהי באמת לא סיבה לבכות . אני מצטער שזה קשה לך אבל בסופו של דבר את רק תודי לנו על הבחירה הזאת . "
מחיתי את הדמעות מהעיניים " אבא .. מה אני עושה עכשיו ? " אמרתי בקול חלש ושבור
" את עכשיו מתנהגת כאילו שלא אכפת לך מלחשושים והמבטים , כאילו שזה ממש מחמיא לך ושגרתי . תחייכי לכולם את החיוך הכי מתוק שלך ותראי להם כמה שאת מדהימה ולא רק נסיכה בארמון . שאת בדיוק כמוהם . תזכרי ילדה , אומנם הכתר תמיד יהיה על ראשך .. אבל אל תתני לו לחדור לתוכו .. עוד כמה שעות את תהיי שוב בבית ואני מבטיח לך שאני אשב איתך ואעזור לך להתמודד עם הכל , ועכשיו תנגבי את הדמעות והמסקרה שנמרחה ותדביקי חיוך ענקי .. אוהב אותך " אמר לסיום " בי אבא .. תודה "
ניקיתי את עיניי מהדמעות והצלחתי להרגע מהפאניקה . קמתי ונכנסתי ברגל ימין לבניין העגול שמעליו היה שלט גדול " שכבת י' " .
התחלה חדשה ? הינה אני באה !!