סיפור חלום…. פרק 9!!!

לורין: " מרטין לא הלך אל דני אני הראשונה שביקרה אותו ………….. "

-פרק 9-

" מרטין לא הלך אל דני אני הראשונה שביקרה אותו … " אמאלה.
לורין ראתה את הפרצוף שעשיתי… פרצוף של אכזבה , היא ידעה שלא כעסתי על מרטין
שדווקא שמחתי , שמחתי שבגלל זה הוא לא בא ולא בגלל משהו אחר
אבל עכשיו ? עכשיו הכל התנפץ לי בפנים .
אני : " טוב … אני לא חברה שלו שתכעס , זה לא אכפת לי " זה הייה אכפת לי,
זה הייה אכפת לי מאוד, הרגשתי כזאת מאוכזבת וכועסת על זה שצחקו לי בפנים על זה שהרגשתי כזאת
מטומטמת .
לורין : " מצטערת מאמי "
אני : " אין לך על מה "
לורין נשארה אצלי עוד שעה וחצי היא ראתה כמה שהייתי מאוכזבת והחליטה ללכת
לורין : " טוב אני הולכת מאמי אני ידבר איתך כבר טוב ? "
אני : "סבבה טוב ביי "
לורין : " ביי "
היא הלכה הביתה נשארתי בחדר סגורה לא רוצה לצאת משם… רון בא אלי כמה פעמים
ובקשתי ממנו לצאת , אני והוא יותר מאחים הוא כמו ידייד טוב שלי
הייתי זקוקה לו לחיבוק שלו לעצות שלו אבל לא רציתי לשמוע אף אחד עכשיו
עלו לי הרבה מחשבות , כמו למה הוא לא בא
חשבתי לעצמי למה אני בכזה דיכאון עם לא אכפת לי ממנו
קמתי מהכיסא והתקשרתי ללורין…
לורין : " הלו ? "
אני : " תתארגני נצא קצת עם כולם "
לורין : " מה לאן כבר יש לצאת ? "
אני : " לא יודעת … רק לא לשבת בחדר "
לורין : " מה את אומרת על לצאת אני את דני ועוד חבר ?:) "
אני : " אני אומרת שזה בא בטוב :] "
לורין : נשב באיזה פארק ייאלה תתארגני "
אני : " סבבה חיים שלי , תקשרי אלי מתי לצאת "
נתקתי ת'שיחה והלכתי להתארגן .
הלכתי לארון לקחתי מכנס קצר משובץ חולצה לבנה של פולו ונעלי ניק .
התאפרתי בקטנה ובדיוק לורין התקשרה אלי .
לורין : " אני מחוץ לבית שלך , דני מחכה לנוו בפארק צאי "
אני : " סבבה …רק אם מי הוא בא ? "
לורין: " אין לי שמץ , ייאלה בואיי "
ירדתי למטה פגשתי את לורין והלכנו לפארק ,
הפארק ממני זה חמש דק' הליכה
לורין: " איך את מרגישה ? "
אני : " איך אני אמורה להרגיש ?"
לורין : " לא יודעת .. אל תגידי שלא התאכזבת ממה שאמרתי לך "
אני : " לא לא התאכזבתי , ציפתי לזה בטח מאחד כמו מרטין "
לורין שתקה , כבר לא ידעה מה להגיד ראינו מרחוק את דני וזה שהייה איתו
הם ישבו בספסל עם הגב אלינו לא הצלחתי לראות מי זה .
התקרבנו עוד ואז שני צעקה לדני , דני הסתובב ואיתו גם החבר …
ואז ראיתי אוותו ….

לא הכרתי אותו , אבל הוא הייה ילד כ"כ יפה הייה לו עיינים ירוקות ירוקווות שיער שחור
גבוה גוף שרירי רזה שפתיים מהפטנות כל חלום של ילדה .
לורין לחשה לי :
" ואוו הוא נראה טווואווווב "
אני : " איך את מדברת יש לך את דני "
לורין : " חחחחח איזה נוכלת כבר הבנתי אותך !!! "
לורין התקדמה לדני והדביקה לו נשיקה
אני : " רגע שאני יבין .. הנשיקה הזאת ? מה היא מסמלת ? "
דני : " היא מסמלת שאנחנו חברים "
לורין הייתה אדומה כולה הסמיקה ראו שהיא הייתה באותו רגע בעניינים
דני : " דרך אגב תכירו את שיי "
אני ולורין אמרנו לו שלום הוא הייה כזה חמווד
שי : " אז מה דני לא אמרת לי שאתה מביא לפארק כאלה יפות "
דני : " אל תתחיל להתחנף אליהם עכשיו , במיוחד לא ליפה שנמצאת לידי "
אני ולורין התחלנו לצחוק …
שי : " אני יסתפק בזאתי שנמצאת לידה "
אני : " תסתפק ? מה אני פרס של מישהו ? "
שי : " פרס שכל אחד הייה רוצה לקבל "
חייכתי לו והוא החזיר לי חיוך , חיוך כזה יפה שלא רואים כל יום .
אני ושי ישבנו בספסל ולורין ודני עמדו , דני חיבק מאחורה את לורין …
הם היו כאלה חמודיים :) .
אחרי כמה דאחקות שדני ושי העבירו כאילו לא ראו אחד ת'שני שנים ואנחנו רק צוחקות ממה שהם אומרים
דני לקח את לורין והתיישב איתה בספסל לבד ואני ושי נשארנו לבד.
אני : " מאיפה אתה מכיר את דני ? "
שי : " דוד שלי , דומים לא ? "
אני : " חח לא "
שי : " צודקת אני יותר יפה "
אני : " חחח אהבתי ת'צניעות "
שי : " חחחח .. את בשיכבה שלו ? "
אני : " כן , אתה לא מהשכונה נכון ? "
שי : " אני לא מהעיר "
אני : " חח וואלה מאיפה אתה ? "
שי : " ב"ש "
אני : " האא הבנתי " [ אם לא סיפרתי אני גרה בת"א ]
שי : " אז מה את באה לאומה יום שישי ? "
אני : " מכיר מישהו שלא בא ?"
שי : " וואלה לא נראה לי .. חח אז נראה אותך שם :] "
אני : " תיהיה שם ? "
שי : " מכירה מישהו שלא ? "
יום שישי גומרים ת'לימודים סוף סוףף החופפפפש הגיע !
ובאותו ערב יש מסיבת לפתוח ת'קיץץ :)
אני ושי המשכנו לדבר העברנו גם טלפונים ואיסיקיו ואז דני ולורין הגיעו…
דני : " יאלה אחי אמא שלי התקשרה אמרה שאמא שלך כבר הגיעה "
שי : " הא חבל , טוב איטה נדבר כבר אה ? "
אני : " חח כן מאמי "
אמרנו לו שלום לורין אמרה לדני שלום נתנה לו נשיקה ונשארנו אני והיא בפארק …
ישבנו בספסל,
לורין : " זריזה את אה ? "
אני : " כשצריך :P "
המשכנו לשבת עוד חמש דק' ואזז… ואז ראיתי אותו עובר
זה הייה מרטין הוא עבר שם הוא הייה כ"כ יפה עם הסגירה הקבועה שלו
הוא הייה צריך לעבור בדיוק ליד הספספל שלנו לא הייה לו איך להתחמק
הוא התחיל להתקרב ולהתקרב עד שהייה ממש קרוב אלינו
מרטין : " מה קורה לורין הכל טוב ? "
לורין : " ברוך ה' מאמי מה איתך ? "
מרטין: " הכל טוב , ואייתך ? " הוא התכוון אלי .. הרמתי ת'ראש והראתי לו שלא אכפת לי …
אני : " לא יכול להיות יותר טוב מזה "
מרטין : " אחללה "
לורין: " ואו מה השעה אני חייבת לעוףףף אבל מה זה לעוף בי איטה דברי איתי אחר כך בי מרטין כפרה מרטין : " ביי נשמה "
אני : " מה לא חכיי לורין לאןןן זה ? "
היה אפשר לראות איך היא מתרחקת באתי לקום מהספסל ללכת לא רציתי להשאר איתו
קמתי מהספסל הוא החזיק לי ביד
מרטין : "חכי "
כשהוא החזיק לי ביד עברה לי צמרמורת הוא הייה עם הפרצוף היפה הזה שלו פרצוף של רחמיים
אני : " מהההה ???? "
מרטין : " אפשר לדעת מה הסיפור שלך ?"
אני : " עזוב מרטין עדיף שלא נדבר אני סתם יתעצבן עכשיו "
מרטין : " אז אלל תתעצבני דברי כמו בנאדם רגע "
אני : " לדבר כמו בנאדם ? איך אתה רוצה שאני לא יתעצבן אתה מבריז לי בקניון … " באתי להמשיך ת'משפט אבל הוא הפסיק אותי
מרטין : " אבל אמרתי שאני מצטעררר כמה צריך להתחנן בשבילך ? "
אני : " היתי סולחת לך באמת .. "
מרטין : " אבל .. ?"
אני : " אבל לא אחרי מה ששמעתי "
מרטין : " למה מה שמעת כבר ? "
לא יכלתי לא להתאפק הפרצוף של התמים המסכן הזה פשוט עיצבן אותי פרצוף של לא עשיתי כלום
ואני מתעצבנת בלי סיבה .
אני : " אתה כזה צבועע מרטיןןן "
מרטין: " תגידיי את שפוויה ? אם יש לך משהוו להגיד תגיידיי ואל תסתירי את זה כמו איזה סתומה "
אני : " אני לגמרייייי שפוויה וכן יש לי משהו להגיד ובטח שאני יגיד
אתה חתיכת סתום , יש לי שאלהה … "
הוא בא לדבר אבל לא נתתי לו המשכתי לדבר [ יותר נכון לצעוק ]
אני : " איך היייה אצל דני ? "
הוא כבר הבין למה התכוונתי ולא הייה צורך להעמיד עוד פנים .
מרטין: " בסדר הבנתי אותך , אז נכון לא הייתי אצל דני "
אני : " באמממת ? דייי לא ידעעתי "
מרטין : " טוב שמעי נמאס לי מהצביעות שלך ומאיך שאת מדברת אליי אני לא חייב לך שום הסברים
למה לא באתי בסדרר ? "
אני : " בסדר גמוור האמת "
מרטין : " כשתביני כבר יהיה מאוחר … " את זה הוא אמר ככבר בשקט בפרצוף עצוב
אחרי המשפט הזה הוא הלך והשאיר אותי לבד יכלתי לראות איך הוא מתרחק
כ"כ כאב לי לריב איתו ככה , ידעתי שכן אכפת לי ממנו
המילים האחרונות שלו הדהדו לי בראש , לא ידעתי למה הוא מתכוון וכ"כ רציתי לדעת .
הלכתי מהפארק כועסת עצבנית כל הרגשות התערבבו ביחד הבנתי שלא הייתי בסדר,
לא בסדר בכלל . אבל הסיבה שהוא שיקר לי ככה פשוט אכלה אותי
הגעתי הביתה תרקתי ת'דלת חזק אחי ישב בסלון
רון : " מה עובר עליך אמא ישנה "
אני : " טווב " באתי לעלות לחדר שלי
רון : " חכי "
אני : " מהה ? "
רון : " בואי שבי "
אני : " עזוב אותי רון "
רון : " נוווו בואי כבר , הרבה זמן לא דיברנו "
הלכתי לכיוון של רון וישבתי איתו בספה .
רון : " עובר עליך משהו … "
אני : " רק עכשיו שמת לב ? "
רון : " מה יש לך ? "
אני : " סתם אתה לא ת'בין "
רון : " קשור לאיזה מישהו לא ? "
אני : " כן "
רון : " רואה למה לא מבין , שפכי נו "
התחלתי לספר לו כל מה שהייה … והוא התחיל להגיד לי שאני לא צריכה להתבאס מזה
ויש מצב שהייה משהו שהוא לא רוצה לספר לי , בקיצור עודד אותי כמו שאף אחד לא יכל
ובגלל זה הוא האח הכי מדהים שרק אפשר לבקש :)
אני : "ואוו תודה רונוש אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך "
רון : " גם אני לא יודע מה היית עושה בלעדיי חחח יאלה עכשיו עופי למעלה רז צריכה לבווא "
בדיוק נשמע הפעמון .
אני : "איזה חיייים ארוכיםם "
רון : " כן אה ? "
אני : " חח שניה אני יפתח " הלכתי לפתוח וזאת הייתה באמת רז :)
אני : " אה רזוווש מה קורה ? "
רז :" מעולה יפיופה מה אייתך ?"
אני : " ברוך ה' , טוב בואי כנסי מה את עומדת בכניסה "
רז : " חח לא כפרה אני רק באתי לקחת משהו המשפחה מחכה לי באוטו "
אני : " הא סבבה מאמי "
"כי אין צייר שמסוגל לציר לי את יופיך אני גם לא אמצע פסל שיפסל את מבטייך .. "
זאת הייתה שיר ,
אני : " טוב אני יוצאת שניה החוצה לדבר בטלפון רון אל תנעעל "
רון : " טוב צצאי "
יצאתי החווצה לדבר עם שירר
אני : " הלוו ? "
שיר : " כפפרה ?"
אני : " אה מאמי ? "
שיר : " שמעי הזמנתי את כולם לבוא אלייי תבוואי אהה ?"
אני : " מי זה כולם ? "
שיר : " את יודעת .. הבנוות , לישון אצלי :)"
אני : " אהה סבבה כפרה בכיייף "
שיר : " טוב אני חיייבת לזוז אני ידבר איתך כבר יאלה ביי "
אני : " בי נשמה "
אחרי שסימתי ת'שיחה שמעתי צפירה של אוטו התמקדתי יותר עמוק לראות זה הייה המשפחה של רז
אבל כשהתמקדתי לא האמנתי למה שראיתי הייתי בשווווווק ………