ZEX-שלב 12:ספיישל אפוקליפסת זומבים חלק א!

"איי" צעקה קליאו כשיתוש
עקץ אותה."את בסדר?" שאלתי,בזמן ששיפשפה
את זרועה.
"כן" היא מלמלה.הלכנו יחד אל חדר האימונים.
עד שאמצא את הנשק שלי,המורה נתנה לי קלשון.
נכנסנו פנימה,כשלוסי כמעט ורצחה עוד מישהו מזעם.
"הבא" אמרה המורה באדישות.בכלל לא אכפת לה שלוסי עצבנית ומנסה להרוג אותנו.
לוסי קפצה והסתערה על קליאו,אלא שמיד דחפתי את קליאו הצידה,ולוסי נדפקה עם הראש בקיר.
"לא רע הדארי.אתה מקבל 100 ברפלקסים" התרשמה המורה וסימנה משהו על דף.
"ואת מקבלת 100 בהתחמקות" המורה חייכה לעבר קליאו.בשלב הזה לוסי כבר איבדה את ההכרה.
קליאו,אני והיליוס שהתחבא מאחוריי כמה תלמידים בזמן שלוסי הפילה ילדים,התחלנו את ריצות הבוקר סביב חדר האימונים.קליאו המשיכה לשפשף את ידה."עדיין כואב?" לחשתי אחרי הסיבוב העשירי.
"קצת" היא ענתה.היליוס סיים ראשון,ולי נשאר רק את הסיבוב ה-20 וזהו.
קליאו הניפה את החרבות באוויר ויצרה איתם אש כחולה.
היליוס שלף במהירות וירה באקדחים שלו.בדיוק כמה סנטימטרים ממני,מה שגרם לי ליפול.
"100 בדיוק" ציינה המורה בחיוך."100 בלהיות לוזר,למרות שלא נראה לי שיש מקצוע כזה" היא קראה אליי בזמן שקמתי.
השיעור נגמר,כשסביב איזור העקיצה שקלואי קיבלה,היד האפירה.
"יהיה בסדר" היא חייכה.אני והיליוס הלכנו לחדר כיוון שלהיום סיימנו את הלימודים.
"אני מרגיש נורא עם זה שהשארנו שם את לוסי" הוא אמר ונכנס לחדר.
"לא.לא מרגיש את זה." אמרתי ופתחתי את המיני מקרר שלנו.שלפתי פחית קולה וקפצתי אל המיטה.
"כן פשוט כשהיא תתעורר היא תהרוג אותנו" הוא אמר ושלף פחית סודה לשתייה.
"כן.את זה אני דווקא ארגיש." סיננתי ושתיתי.
"קבל,יש לנו משחק מגניב של זומבים!" חייך היליוס והדליק את הפלייסטיישן.
הוא התחיל לירות בזומבים,ואני ניסיתי להירדם.
"אגב" אמר היליוס כשירה בבוס."מה יש לנו מחר?"
"מ8 בבוקר עד 10 שיעור בכיתה על למידת מתנקשים,11 עד 2 שיעור ספורט" דקלמתי וקמתי.
"לא לא,יש איזה טקס או משהו" הוא אמר והביס את הבוס של הזומבים.
"אה כן,יש טקס על חניכת התלמידים החדשים" התמתחתי.
"אה נכון.וגם נקבל חונכים משנה ד'(הערה-יש שלוש שכבות של תלמידים,שנה ד' אלה בעצם תלמידים שסיימו ורוצים להישאר בתוכנית כדי לעזור לתלמידים הרגילים או כדי לעזור להנהלה.
מיסט לדוגמא,היא שנה ד')נראה לך שיהיו לנו חונכים קשוחים?" שאל היליוס ולקח מגבת מהארון.
"יש מצב.יש את הבחור ההוא,אלכס,הוא דווקא נראה נחמד" ציינתי ולקחתי מגבת מהארון שלי.
"יש את פין" ציין היליוס."ואת אוסקר" חייכתי."הו אוסקר.הוא קורע מצחוק" היליוס צחק רק מהמחשבה עליו.
פנינו למקלחות,וראינו בדרך את קליאו.היה לה עור אפור,שפתיים נפוחות אדומות,שיער מבולגן,עיניים ירוקות זוהרות,בגדים שחורים קרועים,והיא החזיקה ביד משהו שנראה כמו לב של אדם.
"קליאו?מסיבת תחפושות?" שאל היליוס בחוסר הבנה.היא קפצה עליו,ודחפה אותו הצידה והוא התנגש בארונות.הוא איבד את ההכרה."היליוס!" קראתי אליו כשהיא התקדמה אליי.
היא נתנה לי סתירה כואבת,ואז בעטה אותי אחורה כמו כלום.
היא רצה אל היליוס,והתכופפה אל גופתו.הרמתי מבט אליהם,וראיתי אותו מתחילה לנשוך ולאכול את גרונו.
"איוווו" אמרתי בגועל,והיא קמה משם.הגרון של היליוס היה אדום מדם.
הוא פקח עיניים,והן היו ירוקות זוהרות.העור שלו האפיר,שפתיו האדימו והתנפחו.
הוא קם לאט,והביט בי."מה קורה כאן?" שאלתי ורצתי אל החדר שלי.
הם רדפו אחריי,מדי פעם קופצים ומנסים להסתער.פתחתי במהירות את הדלת,ונעלתי.
אם נועלים מבפנים,הכרטיס המגנטי לא יכול לפתוח את הדלת מבחוץ.
נשכבתי על המיטה שלי,מתנשף.עצמתי עיניים,וחיכיתי כמה שניות,עד שבעצם הבנתי שנרדמתי.
פקחתי עיניים,והבטתי בשעון.עברו 8 שעות,והשעה הייתה כבר כמעט 9.
התמתחתי,ופתחתי את הדלת.ראיתי הרבה דם בכל המסדרון,ומדי פעם ראיתי אש חלשה.
"מה לעזאזל קרה?" שאלתי והלכתי במסדרונות,מחזיק טוב את הקלשון.
"ראאאאאאאאאררררר!" שמעתי גרגור.הסתובבתי,וראיתי שלושה אנשים,שנראו בדיוק כמו קלואי מקודם."מה?" צרחתי וברחתי משם.הם התחילו לרדוף אחריי,והנפתי לעברם את הקלשון.
הקלשון פגע בשלושתם,והעיף את חלק הגוף העליון מהתחתון.הרגליים רצו אל עבר החלק העליון,והתחיל להתחבר אליו."אייוווו" קראתי ורצתי משם.
הגעתי אל מגורי הבנות של הקומה הרביעית,ועוד חמישה יצורים מוזרים כאלה היו שם.
רצתי משם אל המעלית,ושנ ייצורים כמו אלה שראיתי חסמו את הדרך.
הנפתי את הקלשון,וכרתתי להם את חלק הגוף העליון.קפצתי אל תוך המעלית,ועליתי לקומה השמינית,היכן שנמצא החדר החדש של מיסט.רצתי אל החדר שלה,אך גם שם היה הרבה דם ואש.
הגעתי למסדרון אחד,בו ראיתי חבורה של אותם יצורים מקיפים מישהו.
רצתי במהירות והתחלתי לדחוף אותם וגם לכרות מהם איברים.הסתובבתי,וראיתי את מיסט שוכבת במרכז,מחוסרת הכרה,דם על גופה וחלק מבגדיה קרועים.
הגרון שלה היה בסדר גמור,כך שהייתי בטוח שהיא לא אחת מהם.
נלחמתי בהם עוד קצת,עד שהתפנה מעבר צר לחדר של מיסט.הנחתי אותה על הכתף,ורצתי איתה עד לחדר שלה,הוצאתי מכיסה את הכרטיס המגנטי הזהוב,רק שלרוע המזל הוא היה שבור.
ניסיתי לפתוח את הדלת עם הכרטיס שלי,כשכמה מהם התקרבו אלינו.
"קדימה" סיננתי והעברתי שוב ושוב."כרטיס מגנטי לא מזוהה" נשמעה המערכת,ובור נפער תחת רגליי.
תפסתי במיסט,ושנינו נפלנו דרך צינור ארוך.בסופו של דבר נחתנו על מזרן,זה היה בקומת המרתף שלנו.קומה 2-.תפסתי במיסט,והתחלתי לרוץ.כמה יצורים עברו שם,וגם שם היה הרבה דם.
הגעתי אל המדרגות,והתחלתי לעלות.לצערי הרב,הדלת שמובילה לקומה הראשונה הייתה נעולה.
היצורים האלו התחילו לעלות מלמטה,ולרדת מלמעלה."הקלשון" סיננתי כשהבנתי ששכחתי אותו בקומה השמינית.הם התקרבו עוד ועוד.