חוויות משיעור מתמטיקה- חלק 2+3

שיעור מתמטיקה, יום יפה בחוץ- ילדים משחקים, ואנחנו תקועים בממלכת האבדון.
אינה מתחילה להזמין ילדים ללוח שייפתרו כל מיני תרגילי חשבונזבל (חשבון וזבל, אכן משעמם לי)
בתחילה הזמינה את דולב, ילד מגמגם וחנון שנהוג להרביץ לו.
"א…אא….. אאא.. א..ח.." אמר דולב בשקט והסמיק.
"נו מה יש לך?! מה אתה מטומטם?! למה אתה לא מדבר, אומרים אחד! חצוף.. צא מכיתה שלי!" צעקה אינה על דולב הרגשני, דולב יצא מהכיתה בבושת פנים שניירות נזרקים על פניו.
ואז… הגיע תורי ללוח….
"א…. מעבירים את הא.." לא הספקתי לגמור את משפטי
"כן כן, את האחד נוווו מה עכשיו?!" האיצה בי אינה.
"מה?" שאלתי בבלבול.
"נו, את לא רואה שאת לא עושה כלום?!" אמרה אינה.
"8…. אה…. 5…. א…" אמרתי בגמגום, מפחדת מגורלי המר.
ליאור, החנון המנודה של הכיתה צעק:
" 1,867!!! אינה!!!! תקשיבי לי!!!!" צעק החנון.
"את משוחררת, וליאור פעם אחרונה שאתה מתפרץ, תשמור את זה לעצמך!" רגזה אינה.

ֿחלק 3:
יום הדין הגיע,, אינה מחלקת מבחנים בדוקים, תומר מקבל 30 וצועק "יש! הציון הכי טוב שהיה לי עד עכשיו, אין אין אני רק הולך ומשתפר, כפרע עליי!"
"וכמו שאינה אומרת: תשמור את המחשבות המלוכלכות שלך לעצמך!" צעקו עליו בנות הכיתה (החכמות…. בערך….)
אני כרגיל מקבלת 100 פלוס נשיקה ושבח מאינה.

ליאור מקבל את מבחנו.
"מה?! איך 80?!! את נורמלית?! את לא מעריכה אותי מספיק!" צעק ליאור (בקול של בחורה) על אינה.
"ליאור, במטותא ממך, תסתום!" רגזה עליו אינה.
"לא רוצה למה מה תעשי לי?!" רגז ליאור, מלמל משהו לא מובן ובעט בקיר, יצא מהכיתה וקילל את ילדי הכיתה, קללות שלא ידעתי שקיימות בכלל, הוא אפילו קרא לנו "חרגולים!"
ליאור חזר לכיתה והחל לאכול מבחנו…