התחלה?…

חשבתי עליה כל החופש.
אני כבר מרגיש את זה באצבעות. אני כל כך מתרגש. הלב שלי פועם בחוזקה, הצללים מרצדים מולי באורות מסנוורים חמים, רעש של יום נשמע בחוץ- כמו שיש רק ביום הראשון של הלימודים.
אני צועד מהר, למרות שזה מוזר, אני כל כך שמח ומאושר.
אני מדמיין אותה בראשי. את השיער, הצחוק והיופי שלה.
כל כך התגעגעתי.
אני כבר עולה במדרגות ומדמיין את השנה איתה. את כל מה שרציתי כל החופש- כל חיי.
לא ראיתי אותה חודשיים שלמים.
כל כך התגעגעתי.
אני חושב על מה שאני יכול לתת לה, על האושר שלה ועל האהבה שלה.
על התיקון ועל המושלמות שתהיה.
ואז אני עומד להיכנס לכיתה- הידיים שלי רועדות, הדופק עולה וחיוך מטופש עולה על פניי.
הרגל פוסעת אל תוך הכיתה,
בשנייה בה ראיתי אותך החזיון התפוגג, הביטחון העצמי נמחק, התקווה נעלמת ואני יודע מה יקרה באמת במהלך השנה. היופי שבך מהפנט ואני מכיר אותך בדיוק כפי שהיית- אבל זה לא זה.
לא כשאת איתו.