דעתי על התנהלות המדינה

לימודים..
הם אותנו משעממים.
אומרים שהם חיוניים,
אבל בכמה מהם כבר נשתמש בחיים?
האם באמת נזכור נוסחאות בגיאומטריה?
האם באמת נזכור לומר :חמישה שולחנות? או שמא נומר חמש שולחנות?
האם נזכור שכל היצורים החיים עשויים מתא?
האם נזכור את כל הפרקים האלה? את כל העובדות?
האם באמת נעשה בהם שימוש?
אני ילדה סקרנית ואני מודעת לכך ויש המון נושאים שמעניינים אותי,
אך אני בספק שהידע הזה יעזור לי מתישהו בחיי.
אני מודעת למשפט "ידע זה כוח",
אך את האמת כמה אנשים חכמים באמת חזקים?
הרי תסתכלו על החברה שלנו
הערסים והפרחות בראש הסולם החברתי
אבל האם הם באמת יודעים חצי ממה שמלמדים בשיעורים?
הרי כל מה שהם עושים זה להפריע ולהצחיק את הכיתה,
מנסים לשבור את אווירת הלמידה.
אני יושבת בסוף הכיתה,
לומדת מקשיבה,
יודעת שזה יעזור בחיים אבל עד כמה?
ואיך אני אדע שחיי לא יסתיימו בקרוב בגלל איזו תאונה או משהו? (טפו טפו טפו)
איך אני אדע שהשקעתי, למדתי וחייתי את חיי בהקשבה לחוקים שבסוף לא נתנו לי כלום?
הרי גם את הזכויות שיש לי בקושי נותנים,
לוקחים לי רכוש כי אין כסף לשלם מיסים.
לוקחים לי זכויות ולוקחים לי כספים,
ובכל זאת אני עדיין מצייתת לחוקים.
אני הולכת לצבא משרתת את המדינה,
אך מה באמת אני מקבלת מזה בחזרה?
המדינה שוחקת את חיי,
אוסרת עליי להיות מי שאני,
לוקחת גם את מה שנותנת
ואחר כך עוד שואלת "מה איתי?"
"מה עשית בשבילי?"
עובדה שללא אוכלוסייה האזור לא היה נחשב למדינה,
בזכות קיומי יהיה לך צבא.
בזכות הורי יש לך כספים.
בזכותי יש לך עתיד.
אך מה בעצם העתיד מאפשר לי?
הרי זכויות בקושי ויש לי.
כספים את לוקחת ולא מחזירה.
פרנסה גם ממנה את רוצה.
ובכל זאת את תמיד שואלת.
"מה עשית בשבילי?"
אני לא מצטערת שאני אומרת.
"מדינה, אמן ותעלמי".