אני יודעת שזה נשמע כמו סוף טוב, אבל זה ממש לא הסוף... לא סתם כתבתי שהיא אמרה שהיא תתגעגע לקייקיי, יקרה משהו שתהיו ממש מופתעים ממנו...
אהבתם? אני אמשיך את הסיפור הזה אך ורק אם יהיו תגובות ♥

זה היה חלום, הוא הפך למציאות, ועכשיו זה סיוט! 5

16/07/2011 554 צפיות 3 תגובות
אני יודעת שזה נשמע כמו סוף טוב, אבל זה ממש לא הסוף... לא סתם כתבתי שהיא אמרה שהיא תתגעגע לקייקיי, יקרה משהו שתהיו ממש מופתעים ממנו...
אהבתם? אני אמשיך את הסיפור הזה אך ורק אם יהיו תגובות ♥

"מהר, מהר!" צעק ראם.
הדינוזאור התקרב וככל שהיה קרוב יותר הוא היה דומה יותר לספאינוזאור.
אמא ספאינוזאור.
"ספאינוזאור?! היא אמורה לישון! למה היא עוקבת אחרינו?!" כעס קלרנס.
"אממ… זה בגללי… גנבתי כמה בייצים וחשבתי למכור אותם תמורת כסף…" אמר ראם.
"למה שמישהו יקנה דינוזאורים?! הם הרסו את המדינה! למה שמישהו ירצה אותם?! אידיוט! הכל בגללך! אנחנו עומדים למות! רצית ששוב הם יתפשטו?!" כעס קלרנס.
"מצטער – זאת הייתה טעות!" אמר ראם.
הספאינוזאור היה ממש לידם, החוקרים ממש פחדו הם התחילו להיתוודות (הם אחים).
"ראם, אני מצטער שאני תמיד נוזף בך!" אמר קלרנס.
"קלרנס, המברשת שיניים שלך נפלה לאסלה והחזרתי אותה בלי לשטוף…" אמר ראם.
"מה?! אני שונא אותך!" אמר קלרנס.
"אז גם אני!" אמר ראם.
הספאינוזאור היה ענק ונחוש בדעתו לאוכלם, הוא הרים ידיו לחיבוק גדול.
"חבריי טעו ואין להם ברירה.
לאי הזה הגיעו וידעו שאין בו שלווה.
רחם עליהם, אני מפחדת
אך לאתגר, לעולם לא מסרבת…"
"אתה שומע את זה?" אמר ראם.
"כן! כמובן! זה מרגיע את הספאינוזאור!" אמר קלרנס.
"למי יש קול כל כך צלול של ילדה?" שאל ראם.
"זאת… זאת… זאת… זאת… זאת בתי!" שמח קלרנס.
"לפעמים נקלעים למצבים קשים
אך עובדים יחד, ככה זה חברים.
לעולם לא אכנה, לא אבכה
לא משנה עד כמה, העתיד יהיה קשה.
טעויות קורות לכל אחד, אנחנו לא רובוטים
צריך ללמוד חמלה, לסלוח, להיות מאושרים…"
הספאינוזאור נרגע וישב.
ראם הוציא את הבייצים שגנב מאמא ספאינוזאור והניח אותם על הריצפה.
אמא ספאינוזאור לקחה את הבייצים בפייה ושבה אל הקן.
"בתי! את גדולה!" אמרו ראם וקלרנס בעודם רצים אל הילדה בת ה- 8.
"כשאני אהיה גדולה, אני רוצה להיות מאלפת דינוזאורים!" אמרה בתי.
"את תהיי כל מה שתירצי, את יודעת למה?" אמר לה ראם.
"למה?" שאלה בתי.
"את תהיי כיוון שיש לך אומץ – היית קרובה לדינוזאור אמיתי! טורף! הכי מסוכן!
את תהיי כיוון שאת חברותית – התידדת עם טירנוזאורוס רקס! דינוזאור מסוכן מאוד!
את תהיי כיוון שאת נאמנה – למרות שהיה לך סיכוי למות, באת להציל אנשים שאת אפילו לא מכירה.
את תהיי כיוון שאת חכמה – את נתת את העצה להכנס למערה, את הזהרת אותנו מהדינוזאור!, את החבאת את הטירנוזאורוס רקס עד גיל ממש מאוחר וידעת שהוא חייב לנשום!
את תהיי כיוון שאת – מי שאת" אמר ראם.
בתי חייכה, היא חיבקה את ראם חיבוק חזק ולחשה לו באוזן: "תודה, ככה חינכו אותי בבית".
ראם צחק ואמר לבסוף: "לימדו אותך ליצור תיקשורת עם דינוזאורים?".
"לא, לימדו אותי לומר תודה!" אמרה בתי ולאחר מכן הביאה את הפלאפון שלה כדיי להתקשר לעזרה.
כשחילצו אותם וכולם חזרו הבייתה בתי אמרה: "אני אתגעגע לקייקיי…".
היא ישבה בראש שולחן האוכל וסיפרה להוריה על החוויות שחוותה, גם על השיר ששרה לספאינוזאור.


תגובות (3)

תמשיכי!!

17/07/2011 17:56

תודה! אני רואה שאת עוקבת אחרי הסיפור.
אני ממש מודה לך על התמיכה!!!

17/07/2011 18:12

אין כבר קשר בין הכותרת לסיפור..
למעשה, מפרק 2 הכותרת כבר לא התאימה. כי הדינוזאורים חייו באי נפרד, כך שלבני אדם לא היה יותר סיוט. אלא אם כן בפרק 6 יהיה תפנית של סיוט כלשהו.
הרעיון נחמד לסיפור ילדים.
David.M☺

29/08/2011 05:11
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך