החיים לא משהו – פרק 8
נקודת המבט של מיכל:
יצאתי מהבצפר והלכתי לכיוון הבית של מייקל…
נקודת המבט של עדי:
זה היום הכי טוב שיהיה לי בחיים! התוכנית שלי הצליחה, לפחות חלק א', הייתי בדרכי לבית של דניאל…
נקודת המבט של מייקל:
הייתה דפיקה על דלת חדרי, אין לי כוח לזה…
אני:"מי זה?"
___:"מיכל"
מה היא עושה פה???
נקודת מבט של דניאל:
הייתה דפיקה על דלת שלי, אני מקווה שזאת ניל.
פתחתי את הדלת, זאת הייתה עדי, איך תעיתי…
מה היא עושה פה???
חזרה לנקודת מבט של מייקל:
מיכל היא ילדה מסוכנת, אתה לא יכול לשים לב לרגע ולמצוא את עצמך מתנשק איתה… אני צריך להיזהר…
אני: "תכנסי" היא נכנסה לחדר עם חיוך ענק..
הסתכלתי עליה בפרצוף של 'מה את רוצה?'
מיכל: "המורה שלחה אותי לבדוק למה לא הייתה בבצפר.." אמרה והתיישבה לי על המיטה, קרוב עליי
אני: "טוווב" אמרתי, ראו עליה שהיא משקרת, חחחח היא לא יודעת לשקר…
מיכל: "דרך הגב ניל גם לא הייתה בבצפר" איך ששעתי את השם הזה עבר בכל הגוף שלי צמרמורת…
"הכול בסדר מייקל?"
אני:"כן כן.."
מיכל:"רבתם?"
אני: "כן"
מיכל: "בגלל זה אתה ככה…" מה היא רוצה ממני?!?!?
אני: "מהזה ככה?"
מיכל: "ככה"
אני: "טוב"
מיכל: "אל תדאג יש עוד מלא דגים בים, יש גם כאלה מיוחדים כמוני.."
אני: "במה את כל כך מיוחדת?"
מיכל: "אתה צריך לנסות בשביל לדעת…" אמרה תוך כדאי שהיא מורידה את הסוודר המנומר שלה, הייתה לה גופייה בצבע זהב חושפת..הבנתי לאן היא חותרת ואין מצב. "אתה יודע, אתה בן אדם מאוד מיוחד, יש לך אופי טוב" אמרה לי
אני:"תודה.." היא התקרבה אליי, אבל אני עברתי לשבת על הכסא שלי….
אני: "טוב, תקשיבי אני יודע לאן את חותרת וזה לא יקרה, סליחה אבל זה לא יקרה ביננו"
היא התחילה לבכות כמו לא יודע מה וברחה מהחדר שלי…למה בנות כל כך רגישות?!?!?
בטח היא חשבה שאני יעצור אותה…חחח למה נראה לה?! חחחח….היא לא שווה את זה
נשכבתי על המיטה…
חשבתי על ניל, איך היא מאושרת עכשיו, היא חזרה לאקס שלה. ואני? שוכב על המיטה שלי ובוכה כמו תינוק…
נקודת מבט של דניאל:
הכנסתי אותה לחדרי,
"בטח אתה שואל מה אני עושה פה" אמרה והתיישבה על הפופ שלי…
אני: "כע" אמרתי ושכבתי על המיטה שלי..
עדי: "טוב תראה זה פשוט אתה תיהיה חבר שלי או ש…."
אני:"או ש…" התרוממתי בבת אחת לצורת ישיבה…
עדי: "או שאני יספר לכולם את הסוד הקטן שלך…"
לא לא זה לא קורה לי עוד פעם….
תגובות (1)
יואו מסכן דניאלללל
יאאא