אדם מסתורי
יום אחד קרה לי משהו מוזר אז אני אתחיל לספר לכם
הייתי בדרכי לעבודה כמובן מיהרתי להגיע לעבודה עליתי לאוטובוס שילמתי לנהג כרגיל פתואם ראיתי אדם מאוד מוזר התעלמתי ממנו ואז הלכתי לשבת הוא ישב לידי באותו זמן פחדתי ממנו הוא היה צעיר לפחות גיל20 היה לו שיער שחור ארוך גבוה הסיגנון הליבוש שלו היה מאוד מוזר בלתי רגיל היה לו קעקועים בקתפיים
פתואם שאל אותי אם אני יכולה להושיט לו את היד שלי ואני ענתי לו עם הרבה חשש בטח שכן אז נתתי לו את ידי הוא הסתכל על היד שלי ו אמר שבני הראשון ימות ואני נקבאתי במקום הרגשתי פחד בתוכי ואז כעסתי ואמרתי לו אתה לא נורמלי אבל הוא לא ענה לי הוא לא דיבר איתי הוא פשוט ירד מאוטבוס וגם אני המשכתי בדרכי אז התחנה שלי היגעה וירדתי מאוטובוס .
היה משהו בתוכי שהאמין לאדם הזה הוא אמר את דברו בצורה כל כך משכנעת הוא רק אמר שני משפטים המשפטים היו בנייך הראשון ימות המשפטים היו עוצמתים בצורה מחרידה הוא רק אמר את המילים האלה שנחקוקו בנשמתי החלטיתיי לא לחשוב על זה כי עם הייתי ממשיכה לחשוב על זה סביר להניח הייתי משתגעת
היגעתי למקום העבודה
כל הבנות שעבדו שאלו אותי אם אני בסדר אם אני מרגישה טוב ? ואני ענתי בטח שבסדר שאלתי אותן למה אתן שואלות אותי הבנות ענו לי את חיוורית לנו את בטוחה שאת מרגישה טוב הבנות ידעו מיד שקרה לי משהו
בכל זאת המשכתי לומר להן שהכל בסדר אחרי כמה שאלות התחלנו לעבוד כרגיל
אחרי יום עבודה .
הייתי בדרכי לבית
פתואם אני שוב פוגשת את האדם הזה אני כולי פוחדת תוהה מה יאמר לי עכשיו
פתואם הוא מתקריב עלי לעט לעט ומסתכל עלי במבט עצוב כיאלו שהוא ידע מה יקרה לי
ומחבק אותי חיבוק חמים ונעים ולחש לי באוזניי ואמר לי
אני תמיד אהיה פה בשבילך לא משנה מה.
הרגשתי שהוא מכיר אותי כל החיים באותו עת ידעתי שיקרה לי משהו נוראי בעתיד המשפטים האלה אמרו הכל והרגשתי שבאותו עת הזמן נעצר
אחרי המשפטים האלה הוא הלך לדרכו
המשך יבוא
תגובות (1)
תגיבו על הסיפור שלי בבקשה