תמר ברוך
אוי לא... צרות צרורות.

דורית- דגנית בוכה בפעם הראשונה.

תמר ברוך 27/08/2013 713 צפיות אין תגובות
אוי לא... צרות צרורות.

:: עדיין אצל הרופא ::
"מה הבעיה דוקטור?" שאל אבא. והרופא ענה:
"יש בעיות."
"אילו בעיות?" אבא אמר ודגנית התחילה להילחץ.
"התינוק במצוקה. הוא לא נמצא בתנוחה נכונה. התנוחה הזו תשבור לו את המפרקת שמתפתחת עכשיו."
"אההההה!" דגנית החלה לצעוק ולבכות, ואבא אמר: "יש איזו דרך להציל את התינוק?!"
"חוששני שלא. אם ניילד אותו בניתוח קיסרי בשלב כה מוקדם, הוא ימות."
"אז מה עכשיו?!"
"אני לא רציתי שנגיע לזה אבל, אנחנו נאלץ לבצע הפלה."

רק אבא חזר הביתה.
"אבא? איפה דגנית?"
לא ענה.
"אבא?? למה אתה ממורמר?"
"דורית, בואי לחדר שלך, אני רוצה לדבר איתך על משהו."
עליתי לחדר שלי וראיתי אותו יושב על המיטה שלי.
"בואי שבי לידי." בסדר, התיישבתי.
"דוריתי, דגנית נשארה בבית החולים."
"מה יש לה בדיקות נוספות?"
"לא בדיוק חיוביות, אבל כן."
"מה זאת אומרת 'לא בדיוק חיוביות' ?"
"משהו אצל התינוק השתבש, דגנית נאלצת לבצע הפלה."
"מה??!"
"היא צריכה לבדוק אם היא מספיק בריאה בעצמה לעשות הפלה כזאת עכשיו."
"אוי, זה, זה, פשוט נורא! ואיך אתה מרגיש עם זה?"
"עצוב. עצוב מאוד. זה הילד שלי, את יודעת. איך את מרגישה לגבי זה?"
"גם עצובה. אחרי הכל הוא יכל להיות אחותי/אחי הקטן."
היה שקט לשנייה עד ששאלתי: "מתי נראה את דגנית שוב?"
"אחרי כמה ימים מההפלה."
"עוד כמה זמן ההפלה?"
"אני לא יודע."


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך